הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מזמין אותכם להשקיע בהתייעלות אנרגטית

Posted in אוויר לנשימה, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת | Tagged , , , , | Leave a comment

על תרופות ומידע חופשי. והזמנה לקורס הפרמקלצאר העירוני של תמי זורי ועץבעיר

אוסף טדים משובח יצא לו בימים האחרונים. ההרצאה הזו לא תפתיע איש לצערי. היא מועברת בחן יוצא מהכלל על ידי Ben Goldacre ומדברת על כל פתרונות הקסם לסרטן וחוליים אחרים, המפורסמים לעיתים קרובות בעיתונים השונים. שטויות לא מבוססות 99% מהזמן. אבל Ben Goldacre גם מתייחס לסילוף עובדות והסתרת מידע על תרופות שעושות באופן סיסטמטי חברות התרופות. הרצאה מצחיקה ומלאת חן – אך לא ממש אופטימית…

ההרצאה מזכירה לי את יוזמות המידע החופשי למיניהם. לנו בארץ יש את כנסת חופשיה למשל. אחזור על הציטוט של Ben Goldacre “אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר”.

ובנוסף – אתם מוזמנים לקחת חלק בקורס הפרמאקלצר העירוני שמועבר על ידי תמי זורי וצוות עץבעיר בתל אביב. אני לא לקחתי את הקורס אף פעם, אך אני מעביר בו הרצאה בנושא “אנרגיה – עיקר ותפל ביום יום” (או כותרת דומה – היא תמיד משתנה לה מפעם לפעם). אני חושב שזה מקום נהדר להחשף לדרכים אחרות להתנהלות יומיומית שכנראה לא הכרתם קודם. ואם הכרתם – אז תזכו לראות שאתם לא היחידים שאכפת להם מההשלכות הסביבתיות והחברתיות של מעשיהם.  הנה ההזמנה שלה –

רוצים לשנות את העולם? נמאס לכם לזרוק את זבל לזבל ולהוריד מי שתייה לביוב? עץבעיר מחפש אתכם! ב-26 באוקטובר ייפתח המחזור השמיני של הקורס לשינוי עירוני ברוח הפרמקלצ’ר. במסגרת הקורס, שיתקיים בימי רביעי בבוקר, נכיר את עקרונות הפרמקלצ’ר ומקורות השראה רבים ומגוונים, ונצא לפעולה בשטח – האישי, והציבורי. נתחיל לעשות את השינוי שחיכינו לו! יש אי-פלאייר, ויש סילאבוס ויש תהליך קבלה מעניין, אז לא כדאי לחכות, ובטח לא לתת לכייסף להטריד אתכם בדרך להשארת ההודעה. יש מספר מיוחד למשני העולם: 03-620-9296.

 

Posted in TED טב"ת, אוויר לנשימה | Leave a comment

אנרגיית הרוח בישראל – מספר פוסטרים שהיכנתי לכבוד מסיבת ההשקה של הקואופרטיב

הקלקה על הפוסטר תוביל לגרסא בגודל מלא, למי שרוצה לשמור ולהביט על המסך שלו (מהדפדפן זה די מאתגר לעשות את זה).

אנרגיית הרוח - בעולם ובישראל

השוואה בין גדלים שונים של טורבינות רוח

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מזמין אתכם להשתתף בהקמת טורבינת רוח קהילתית

למידע נוסף – הכתבה שלי באתר הקואופ.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, לרכוש מניה ולהציע מקומות להקמת טורבינת רוח קהילתית.

Posted in אוויר לנשימה, טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת | Tagged , , | Leave a comment

Empathy = Perspective

Posted in TED טב"ת | Leave a comment

טכנודרים בהדר, ומפגש השקה של הקואופרטיב

טום סופר, חבר מהטכניון הפעיל במהנדסים ללא גבולות בין השאר, פתח לאחרונה מיזם ייחודי – הטכנודרים (TechnoDream). הטכנודרים פועל מעל הטכנודע בחיפה, בתוך בית ספר בוסמת שנסגר לפני כמה שנים, והוא מיזם קהילתי שמתגבש בימים אלה, ובא לאפשר לאנשים לבנות דברים ביחד. או כמו שטום הגדיר זאת”טכנו-דרים הינו מועדון טכנולוגי. אנו עוסקים בהנגשה של כלים ומכונות שמסייעים להפוך רעיונות מטורפים למציאות בקלות שעד לא מזמן היה אפשר רק לחלום עליה. בניגוד לחברות טכנולוגיות, אנחנו לא שומרים שום דבר בסוד, אלא מעודדים שיתוף ידע והעתקה, באופן דומה לרעיון שמאחורי פרוייקטים כגון ויקיפדיה”. מה אפשר לבנות למשל? אחד הנושאים שמרתקים את טום הוא טכנולוגיות ההדפסה התלת מימדייות שעושות דרכם מהתעשיה אל החובבים. טום משתמש ב-makeBot בשביל להדגים לאמיר, שי ולי, איך הוא מייצר אנטנה בשביל קליטה טובה יותר ע”י מקלט wifi סטאנדרטי –

כאן אפשר למצוא עוד על הטכנודרים.

מה עוד? השבוע – הקואופרטיב מקיים מפגש השקה, לאחר ששבוע שעבר סוף סוף אושר לנו התשקיף. אז – למה אתם מחכים?! אתם מוזמנים להכנס ולקרוא עלינו באתר, ולקנות מניה. אתן גם מוזמנות לבוא לארוע ההשקה שלנו בהאב ביום שלישי הקרוב, 27.9 בשעה 18:30 . אנו בעיקר נברך, ונשמע מספר ברכות והסברים קצרים על הקואופרטיב ותוכניותיו. עיקר המטרה היא לחגוג את המאורע, אחרי יותר משנה וחצי של המתנה – ואח”כ אפשר יהיה לדבר אחד על אחד ולענות על כל שאלה רלוונטית.

ללוז המלא של הארוע – כנסו לדף הפייסבוק של הקואופ.

Posted in אוויר לנשימה, טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת | Tagged , , , | Leave a comment

A blast from the past, that doesn’t last

חידה: מתי צולמה התמונה הבאה?

השנה היא 2011

ובכן, לפני יומיים. אבל הדיסקטים בערימה בצד ימין הם בני 25 שנה פלוס מינוס. הם הגיעו מספריה של משרד ממשלתי, מידע ציבורי, שאתם יכולים לנחש – כבר אינו נמצא על הדיסקטים. 25 שנה – לך תזכור. הדיסקטים כבר לא זוכרים. אמרו לי לפני שניסיתי לאתר כונן 5-1/4″ שסביר להניח ש-90% מהם כבר יהיו פגומים (אגב – זה עניין אותי באורך החיים של אמצעי הזכרון בני זמננו. DVD-CD? לפי היצרנים 30-200 שנה. לפי בדיקה של NIST הוואריאציה היא אדירה, ויכולה להגיע למספר שנים בודדות… אז גם אנחנו צריכים להעביר ממקום למקום פעם ב.)

אבל – זה כמובן לא אומר שהספריה הממשלתית הנ”ל לא היתה צריכה להעביר את הנתונים על הדיסקטים האלה למדיה חדשה יותר, ולוודא תקופתית שהיא אשכרה עדיין שם. לא. האמת היא, שלמדנו לא לצפות להרבה מהגופים הממשלתיים שלנו. אז מה – להפריט את כל הספריות הממשלתיות? לא לדעתי. פשוט צריך לנער אותם, להזרים להם תקציב ראוי וניהול ראוי.

ורוב תודות לעודד על השימוש בכונן!

Posted in כללי | Tagged , , | Leave a comment

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מגייס חברים!

Posted in קואפרטיב אנרגיה מתחדשת | Tagged | 2 Comments

פרויקט “ערך”, המאבק החברתי ו-TED (טוב, וגם על זה שהקואופרטיב הוציא תשקיף ויכול למכור מניות סוף סוף!)

היה לי שבוע נהדר. כל שבוע עם 2 הופעות של הדג נחש הוא כזה עבורי. כשהקריין התחיל לתאר את הלהקה הבאה, אתמול בכיכר המדינה המפוצצת, באמצע דבריו כבר היה ברור שהוא מדבר על הדג נחש, הלהקה שהיא שילוב מנצח של היפ הופ וגרוב קצבי עם מילים כדורבנות שחודרות עמוק. לא אוכזבתי. אני אגב, הגעתי אתמול להפגנה עם חולצה של התנועה הירוקה. היה כיף לעמוד עם השלט שלנו סביבהחברהתקווה“. כל כך מתאים. ובכלל – למי שעדיין חושב שמדובר במחאה אפוליטית אז wake up and smell the humus! אין דבר כזה הרי מחאה אפוליטית. אם אתם רוצים שמשהו מהדברים (חלקם יותר ולחלקם פחות מוגדרים) שעליהם מחינו יתגשמו – זה יקרה רק דרך הפוליטיקה. לכו ותתפקדו לאיזושהיא מפלגה. זה סטטיסטיקה פשוטה – יש לכם יותר השפעה במרכז של כל מפלגה מאשר בקלפי. ועל מה אנחנו בעצם מפגינים? מה אנחנו בעצם רוצים? כרגיל, כמה דברים התחברו להם ביחד בשביל שהפוסט הזה יכתב. ואני לא מתכוון רק לדפני ליף הגיבורה. שבוע שעבר הלכתי להרצאה של העמותה לכלכלה בת קיימא. אני ראיתי את הכותרת, ולא ייחסתי לה חשיבות מיוחדת. הרצאה בהאב, נראה חצי מעניין, היה תזמון טוב – הלכתי.

IMAG0996למעשה – זו לא היתה הרצאה. הכינוס היה חלק מסידרה של מפגשים שמתקיימים כיום בישראל, במסגרת פרויקט ערך“, חלק ממאמץ של הOECD (לא בדיוק גוף קטן וחסר השפעה אגב) שבארץ העמותה לכלכלה בת קיימא מקדמת, במימון המשרד להגנת הסביבה ושיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מטרת הפרויקט – היא להגדיר מדד חלופי לתמג, שישמש מקבלי החלטות עבור ניתוב הכלכלה והמדינה. התמג – תוצר מקומי גולמי – למי שלא מכיר, הוא אחד המדדים הפופולאריים ביותר להצלחת מדיניות כלכלית בכל מדינה קפיטליסטית (ואולי גם בלא קפיטליסטיות). מדובר במשוואה פשוטה, שמגלמת באופן גס כמה המשק המקומי מייצר. לפי הגישה המקובלת, המדד הזה מקביל – מבחינה פרקטית – למדד ההצלחה שלנו. מכיוון שכל ממשלה מנסה להגדיל את התוצר, ואחוז הגידול שלו בשנה, באופן מיירבי. והם יעשו הכל כדי שהוא יעלה בקדנציה שלהם. הבעיה – היא שזה לא מתמזג דווקא עם מה שאנחנו נכנה הצלחה. למשל – אם מיכלית נפט שוקעת ויש כתם נפט ענק – התמג יעלה (יושקע הרבה כסף מקומי בניקוי הכתם – וזה טוב לתמג). לחלופין, אם אנחנו נקים קואופרטיב צרכני ובמסגרתו נחליף מוצרים אחד עם השני (ברטר) או נקנה בזול יותר (ובסך הכל בסכום נמוך יותר) ההוצאה שלנו תקטן והתמג יחד איתה.

אז היום, מחפשים בכל העולם מדד חלופי. הוא לא יחליף את התמג, אבל ישמש כמצפן נוסף – אם התמג יעלה, והמדד החלופי יעלה – מצוין. אנחנו במסלול הנכון. אם התמג יעלה, והמדד החלופי – הערךשלנו – ירד, או אז כדאי שנחשוב שוב על מדיניותינו הכלכלית.

הסדנא היתה פנטסטית ושיתופית, ובה כולנו השתתפנו במחשבה על מדדים כאלה, למגוון הערכים החשובים בחיינו – בריאות, חינוך, בטחון, סביבה וכדומה. מקווה שהפרויקט יצליח, יניב ערךשימושי, ושבאמת יעשה בו שימוש.

והיום, ראיתי לי ברכבת TED מצוין של כלכלן בריטי מוביל שמדבר על הבעייתיות עם צמיחה (של אותו תמג) מתמדת והעולם הפיסיקלי שלנו, בקונטקסט של התחממות גלובלית מעשה אדם ושאר החוליים של זמננו. הוא לא מדבר על ערךחלופי – אך הנושא דומה. אם אתם רוצים TED שמדבר על ערך חלופי – ה-HPI – happy planet index חפשו פה.

ומה עוד קרה בשבוע האחרון – נו, בכל זאת, צריך יותר מ-2 הופעות של הדג נחש כדי לשמח אותי 🙂

הרשות לניירות ערך, בעזרת עבודתו הבלתי נלאית של מנהלנו רוני סגולי, ועבודת עורכי הדין שלנו ורואי החשבון שהינה ראויה לשבח גם כן, אישרה את התשקיף שלנו, וב-8.9 אנחנו מתחילים למכור מניות. תכינו 1000 שח אם אתם מעונינים. אני אזכיר במה מדובר – הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות הוא אגודה שיתופית – כלומר עסק למטרות רווח – שקם להגשים מספר מטרות סביבתיות/חברתיות. מה שמכונה – למשל עי טים ב-TED למעלה – עסק חברתי. מטרות אלה הן הקמת פרויקטים של ייצור חשמל נקי (טורבינות רוח) והקטנת צריכת חשמל (פרויקטים של התייעלות אנרגטית, מה שמכונה לעיתים ESCO) מזהם. כל זה באופן כלכלי, על פני טווח ארוך. אנחנו מכוונים להיות יותר כלכליים מהפקמ שלכם, אבל אנחנו לא מכוונים להחליף השקעה בבורסה. זוהי השקעה בעסק חברתי, וככזה אנו מודדים את ההצלחה שלנו על ידי רווח כלכלי ורווח חברתי/סביבתי יחדיו.

Posted in TED טב"ת, אוויר לנשימה, התנועה הירוקה, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת | Leave a comment

outliers

כבר זמן מה שאני רוצה לכתוב משהו על הספר המרתק הזה. למעשה, מאז שסיימתי לקרוא אותו לפני שבועיים אני עובר מדי פעם על חלק מהפרקים. מלקולם גלדוול יודע לכתוב, כשם שהוא יודע לספר סיפור. בשנים האחרונות כתב 3 ספרים שיש להם מכנה משותף – הם מנסים לשנות את דרך חשיבתנו על משהו שהיה נדמה לנו שאנחנו יודעים את התשובה עבורו. את blink קראתי בפרו לפני כשנה, ולפני חודש כשדפדפתי לי ב-kindle בספריה הווירטואלית של אמזון, בדקתי אם יש לו ספר חדש ולא אוכזבתי. אז למה אני נזכר בזה עכשיו? כי ציטוט בידיעות אחרונות של ריק פרי, מושל טקסס שמתמודד על הזכות להיות הנציג הרפובליקני לנשיאות מול אובמה ב-2012, פשוט קלע בול לאחד הטיעונים של מלקולם ב-outliers.

אז על מה הספר? outliers מדבר על הסיבות שאנשים מצליחים. ההגדרה של outlier – או בעברית סטטיסטית “חריג חשוד טעות” (אם להאמין לוויקיפדיה על זה) – הוא ערך, או אדם במקרה של הספר, שהינו יוצא דופן באופן חריג. כמו מישהי שחיה 104 שנים באפריקה למשל (או שנה בה זיהום האוויר בל”ג בעומר הוא לא פי 5 מהממוצע). מלקולם מתרכז בספר ב-outliers של הצלחה, כלומר באנשים/נשים/קבוצות/תרבויות שהצליחו באופן חריג מעל לממוצע בתחומם. למה הם הצליחו? למה למשל ביל גייטס הצליח כל כך? מלקולם עונה על כך באופן שיטתי, ומגיע לאותה תשובה – היו להם את התנאים לכך. הם נולדו בזמן הנכון, למשפחה הנכונה, או בתרבות הנכונה. זה לא שאנשים אלה לא היו צריכים להיות חרוצים ומלאי עמל. הם בפרוש היו. אבל זה לא מספיק. חייבים להיות להם את התנאים הנכונים, הסביבה התומכת או הגישה למחשב אישי בגיל 13 למשל כשלאף אחד אחר לא היה (ראו ביל גייטס למשל). דוגמא אחת מכוננת היא הסיבה שעמי המזרח מצליחים כל כך במתמטיקה לעומת עמי המערב. ישנו מבחן בין לאומי במתמטיקה לכיתות היסודי, הניתן פעם או יותר בשנה, ולפי ניתן להשוות אמפירית בין המדינות השונות. וההבדלים בין מדינות המזרח – טיוואן והונג קונג (מדינות עם עבר סיני), יפן וסינגפור לעומת מדינות המערב – ארה”ב, אנגליה, רוסיה ושאר אירופה, הוא מהותי. הנה – שוב אני מביט בנתונים הבין לאומיים שהאנס רוסלינג ריכז לנו ב-gapminder הנפלא: east vs west in math הגרף הזה הוא של מבחן השוואתי במתמטיקה הניתן בכיתות ד’ (ציר y) לעומת מבחן השוואתי הניתן בכיתות ח’. ובפינה העליונה הימנית – קבוצת מדינות המזרח הרחוק, עם מרחק ניכר מהמדינות האירופאיות המובילות. לא כולם משתתפים במחן הזה אגב – אנחנו לא פה למשל. מלקולם, בהתבססו על מחקרים רבים ממהם הוא מצטט, טוען שההבדל נובע בבסיסו מהתרבות הסינית (סין היא הדוגמא שנותן מלקולם, אבל כל המזרח הרחוק מתאים) שהתבססה על גידול אורז, לעומת התרבות המערבית של גידולי השדה. גידול אורז הוא פעולה אינטנסיבית, מלאת דקויות, על חלקה קטנה, בה לכל דבר שאתה עושה יש משמעות. בניית המשטח – קרקע סופחת על קרקע חמרית אטומה, הפילוס המדויק של הקרקע, משך הזמן שאתה מציף את השדה, הבחירה של הזנים אותם תשתול, מועד השתילה, ניקוי עם מסרק במבוק (!) של הגבעולים על מנת להוריד מזיקים. בעולם האורז הסיני, אם היית עובד קשה יותר, היית מוציא יותר יבול. תהליך הגידול היה כל כך אינטנסיבי ודורש הבנה ומקצועיות, והוא היה בבסיס כל התרבות הסינית. המקצועיות הזו גם היתה כרוכה בתחושת סיפוק והיתה בעלת משמעות. בגלל החשיבות של המקצועיות של האיכר והקריטיות שלה (אם אתה נותן לסכר להיות פתוח טיפה יותר מדי זמן יבול שלם ילך לטמיון) האיכרים הסיניים לא היו נתונים למרות פיאודלית כמו במערב, אלא שילמו שכירות קבועה על החלקה שלהם לבעל הקרקע, וההצלחה שלהם והעמל שלהם השתלמו – עבורם. מלקולם מצטט היסטוריונים שהשוו בין התרבות החקלאית באירופה לבין סין, ושני הניבים האלה מסכמים את ההבדל. אצל הסינים נהוג לומר “No one who can rise before dawn three hundred sixty days a year fails to make his family rich”. שלוש מאות וששים ימים בשנה לקום לפני הזריחה!! ואיך ברוסיה למשל? ברוסיה פתגם חקלאי אומר “If God does not bring it, the earth will not give it”. שותלים, ומחכים. זו היתה (ועודנה) המציאות של החקלאות בעולם המערבי. מלקולם מקשר בין הבסיס הזה להצלחה של המזרח במתמטיקה – הצלחה שהוא מראה בשיטתיות נובעת מעבודה קשה ומשמעת עצמית, והיכולת למצוא משמעות בפרטים הקטנים. אין “גן” מיוחד של מתמטיקה שנמצא רק במזרח. אז כשריק פרי אומר “כשאתה עובד בחקלאות, אתה לומד מה זה הקשר לאלוהים. אתה עושה כל מה שצריך, מתפלל בזמן ומחכה לגשם.”, אני לא יכול ולא לחשוב ששום פוליטיקאי לא יבחר עם כזו אמרה ביפן למשל. זה פשוט נגד התרבות. וכמובן שעבורי, כאתאיסט, אמרה כזו היא לא פחות מלבקש מציבור הבוחרים לבחור בו, כי הוא יעשה מה שהוא יוכל, ואם אלוהים ירצה – זה גם יצליח… נשיא כזה כבר היה לאמריקאים לפני אובמה. לא שאובמה מושלם, אבל לעומת זה?! הוא מדהים! את outliers אני ממליץ בחם לקרוא. מלקולם מפעיל את התאוריה שלו על שלל נושאים הקשורים להצלחה, והוא מחפש להניב אצל הקורא שינויים פרקטיים בתפיסה. “הצלחה”, הוא אומר – ומראה, “היא תוצר של התמדה, ושל התנאים הנכונים”. וההצלחה שלנו, של ילדינו ושל הצעירים בחברה שלנו, תלויה בתנאים שניתן להם וכמה נצליח להנחיל להם את הערכים של עבודה והתמדה כחלק מתרבותם. אחד הדברים שהוא שינה אצלי – נושא שאף פעם לא הקדשתי לו דקה מחשבה עד עכשיו – הוא נושא החופש הגדול. החופש הגדול מסתבר, אינו תורם לעניים ומעמד הביניים כפי שהוא לעשירים. ואני לא מדבר דוקא על ההוצאות הכספיות על הקייטנה. מלקולם מראה (כרגיל – הוא מציג מחקרים שעשו מדענים והוצגו עד כה בירחונים מדעיים) שאם לוקחים את מבחני המתמטיקה שקודם לכן השוונו על ידם בין מזרח למערב, ונותנים אותם פעמיים בשנה – לפני ואחרי החופש הגדול (בארה”ב – שם זה אפילו גדול יותר, כמה מפתיע, וזה 3 חודשים) רואים תוצאות מפתיעות. כשמשווים בין תלמידים עם משפחה במצב כלכלי מצוין, בינוני וגרוע, רואים שקצב הלימוד שלהם דוקא זהה במהלך שנת הלימודים – בית הספר עובד היטב. אבל בחופשת הקיץ… העשירים – ממשיכים לעלות בכישורי המתמטיקה שלהם. והעניים לא זזים מטר, ואף צוללים מעט (ההשוואה היא עבור כיתות א’-ה’). כתבה שקראתי בידיעות לפני שבוע היתה מספיק בשבילי לשאול “איך משנים את זה”??לסיכום – מלקולם מדבר על הנושא “מתמטיקה ותרבות”, מתוך ספרו:

Posted in כללי, ספרים | Tagged , , , | 1 Comment

תקציב הבטחון ומצב המדינה. לירון זליכה פתרונים

למה אנחנו עניים? למה השקעת המדינה בצמצום הפערים היא מחפירה? והאם תקציב הבטחון קשור לזה? הדעה הפופולארית היא שכן, והמאמר הזה ב-nrg מעריב, בו התראיין אודי ניסן שהיה עד לאחרונה הממונה על התקציבים באוצר (ב-3 שנים האחרונות), רק מגביר את התיעוב שרבים מאיתנו חשים כלפי התקציב הבטחוני הלא שקוף, שדרך הפחד מגייס עוד ועוד כסף לקופתו ומרושש אותנו. מצד שני, אומרים לנו שתקציב הבטחון – כאחוז מהתל”ג (תוצר לאומי גולמי) הולך וקטן. נו, הזדמנות מצוינת לנבור ב-gapminder במקום לכתוב את הצעת המחקר שלי. אז הנה – קישור לגרף באתר gapminder – שמוצג כאן:
Israel MilitaryExpenditure/GDP
נו, טוב לראות. הנתונים האלה הם מה שישראל פרסמה לעולם, ולפי הראיון עם אודי ניסן זה יכול להיות רק חצי מההוצאה האמיתית (למשל השנה, כשהתקציב המוצהר של משרד הבטחון הוא כ-50 מיליארד ש”ח, משרד האוצר טוען שזה 55 מיליארד – בגלל סעיף “קטן” של 5 מיליארד שבבטחון לא מתייחסים אליו, ובכלל, יש עוד 32 מיליארד שהם במסגרת סעיף “הרשאה להתחייב”…) אבל ברור שזה הולך וקטן, מ-16% בסוף שנות ה-80 עד 7% לפני שנתיים. יפה. אבל – הראתי פה את ישראל לבד, בלי להשוות לשאר העולם. אז בגרף הבא, הציר התחתון משתנה – במקום להיות ציר הזמן, הוא הופך להיות ציר של תל”ג לנפש – מדד אופייני לעושר הממוצע של מדינה (בלי להתייחס לפערים). והתמונה משתנה קלות…
Israel MilitaryExpenditure/GDP_vs_GDPperCapita
בעצם, את הגרף הזה מצאתי כבר לפני 3 שנים כשהכרתי את gapminder ושאלתי את עצמי “על איזה מערכת צירים ישראל תתבלט לה מעל כל העולם?”, ולא אוכזבתי כשניסיתי את ההוצאה הצבאית כאחוז מהתל”ג. אנחנו מובילים! אפילו היום, כשתקציב הבטחון תופס חצי ממה שתפס לפני 20 שנה, אנחנו בערך מוציאים פי 2-4 מכל המדינות המערביות האחרות. מספר ממוצע כפי שהגרף הזה מראה הוא 2%. והאמת – גם משאר המדינות. מה זה מדינות מערביות? לצורך הענין, מי שנמצא בצידו הימני של הגרף (תל”ג גבוה). אגב, פרס מובטח למי שיכול למנות את המדינות שהן outliers בגרף הזה -הירוקה משמאלנו, הכתומה שיושבת באמצע הגרף בחלקו העליון, והכחולה הכי שמאלית עליונה למשל. רמז ראשון – צבעי המדינות הן לפי היבשת אליה הן שיכות. צבע היבשות מופיעה במפת העולם הקטנה בצד הימני העליון של התמונה. רמז שני – גודל הנקודה יחסי לכמות האוכלוסיה בכל מדינה.

מה עוד אנו למדים מהגרף? שהתל”ג לנפש עלה ב-20 השנה האחרונות, יחד עם ההורדה בבטחון. נו – אולי אם נמשיך, נגיע איפשהו בין ארה”ב (צהוב גדול בצד הכי ימני) ליפן (אדום בינוני בצד הכי ימני למטה)…

וברצינות, יש לנו תקציב בטחון גדול מדי, ולא שקוף, אבל יש כמה בעיות עם התמונה הפשטנית שציירתי – בעיות שאני לא אפרט, אבל אתן לחשב הכללי שלנו לשעבר לעשות. למי שלא ראה את ההרצאה של ירון זליכה בטכניון, אני ממליץ בחם לפנות שעה ו-40 דקות. זו הרצאה שצריכה להיות חלק מתוכנית הלימודים במדינה. לא שזה יקרה בשזמן הקרוב… בינתיים – ראו והפיצו לחבריכם –

Posted in אוויר לנשימה | Tagged , | 2 Comments