היה לי שבוע נהדר. כל שבוע עם 2 הופעות של הדג נחש הוא כזה עבורי. כשהקריין התחיל לתאר את הלהקה הבאה, אתמול בכיכר המדינה המפוצצת, באמצע דבריו כבר היה ברור שהוא מדבר על הדג נחש, הלהקה שהיא שילוב מנצח של היפ הופ וגרוב קצבי עם מילים כדורבנות שחודרות עמוק. לא אוכזבתי. אני אגב, הגעתי אתמול להפגנה עם חולצה של התנועה הירוקה. היה כיף לעמוד עם השלט שלנו “סביבה–חברה–תקווה“. כל כך מתאים. ובכלל – למי שעדיין חושב שמדובר במחאה א–פוליטית אז wake up and smell the humus! אין דבר כזה הרי מחאה א–פוליטית. אם אתם רוצים שמשהו מהדברים (חלקם יותר ולחלקם פחות מוגדרים) שעליהם מחינו יתגשמו – זה יקרה רק דרך הפוליטיקה. לכו ותתפקדו לאיזושהיא מפלגה. זה סטטיסטיקה פשוטה – יש לכם יותר השפעה במרכז של כל מפלגה מאשר בקלפי. ועל מה אנחנו בעצם מפגינים? מה אנחנו בעצם רוצים? כרגיל, כמה דברים התחברו להם ביחד בשביל שהפוסט הזה יכתב. ואני לא מתכוון רק לדפני ליף הגיבורה. שבוע שעבר הלכתי להרצאה של העמותה לכלכלה בת קיימא. אני ראיתי את הכותרת, ולא ייחסתי לה חשיבות מיוחדת. הרצאה בהאב, נראה חצי מעניין, היה תזמון טוב – הלכתי.
למעשה – זו לא היתה הרצאה. הכינוס היה חלק מסידרה של מפגשים שמתקיימים כיום בישראל, במסגרת פרויקט “ערך“, חלק ממאמץ של ה–OECD (לא בדיוק גוף קטן וחסר השפעה אגב) שבארץ העמותה לכלכלה בת קיימא מקדמת, במימון המשרד להגנת הסביבה ושיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מטרת הפרויקט – היא להגדיר מדד חלופי לתמ“ג, שישמש מקבלי החלטות עבור ניתוב הכלכלה והמדינה. התמ“ג – תוצר מקומי גולמי – למי שלא מכיר, הוא אחד המדדים הפופולאריים ביותר להצלחת מדיניות כלכלית בכל מדינה קפיטליסטית (ואולי גם בלא קפיטליסטיות). מדובר במשוואה פשוטה, שמגלמת באופן גס כמה המשק המקומי מייצר. לפי הגישה המקובלת, המדד הזה מקביל – מבחינה פרקטית – למדד ההצלחה שלנו. מכיוון שכל ממשלה מנסה להגדיל את התוצר, ואחוז הגידול שלו בשנה, באופן מיירבי. והם יעשו הכל כדי שהוא יעלה בקדנציה שלהם. הבעיה – היא שזה לא מתמזג דווקא עם מה שאנחנו נכנה הצלחה. למשל – אם מיכלית נפט שוקעת ויש כתם נפט ענק – התמ“ג יעלה (יושקע הרבה כסף מקומי בניקוי הכתם – וזה טוב לתמ“ג). לחלופין, אם אנחנו נקים קואופרטיב צרכני ובמסגרתו נחליף מוצרים אחד עם השני (ברטר) או נקנה בזול יותר (ובסך הכל בסכום נמוך יותר) ההוצאה שלנו תקטן והתמ“ג יחד איתה.
אז היום, מחפשים בכל העולם מדד חלופי. הוא לא יחליף את התמ“ג, אבל ישמש כמצפן נוסף – אם התמ“ג יעלה, והמדד החלופי יעלה – מצוין. אנחנו במסלול הנכון. אם התמ“ג יעלה, והמדד החלופי – ה“ערך” שלנו – ירד, או אז כדאי שנחשוב שוב על מדיניותינו הכלכלית.
הסדנא היתה פנטסטית ושיתופית, ובה כולנו השתתפנו במחשבה על מדדים כאלה, למגוון הערכים החשובים בחיינו – בריאות, חינוך, בטחון, סביבה וכדומה. מקווה שהפרויקט יצליח, יניב “ערך” שימושי, ושבאמת יעשה בו שימוש.
והיום, ראיתי לי ברכבת TED מצוין של כלכלן בריטי מוביל שמדבר על הבעייתיות עם צמיחה (של אותו תמ“ג) מתמדת והעולם הפיסיקלי שלנו, בקונטקסט של התחממות גלובלית מעשה אדם ושאר החוליים של זמננו. הוא לא מדבר על “ערך” חלופי – אך הנושא דומה. אם אתם רוצים TED שמדבר על ערך חלופי – ה-HPI – happy planet index חפשו פה.
ומה עוד קרה בשבוע האחרון – נו, בכל זאת, צריך יותר מ-2 הופעות של הדג נחש כדי לשמח אותי 🙂
הרשות לניירות ערך, בעזרת עבודתו הבלתי נלאית של מנהלנו רוני סגולי, ועבודת עורכי הדין שלנו ורואי החשבון שהינה ראויה לשבח גם כן, אישרה את התשקיף שלנו, וב-8.9 אנחנו מתחילים למכור מניות. תכינו 1000 ש“ח אם אתם מעונינים. אני אזכיר במה מדובר – הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות הוא אגודה שיתופית – כלומר עסק למטרות רווח – שקם להגשים מספר מטרות סביבתיות/חברתיות. מה שמכונה – למשל ע“י טים ב-TED למעלה – עסק חברתי. מטרות אלה הן הקמת פרויקטים של ייצור חשמל נקי (טורבינות רוח) והקטנת צריכת חשמל (פרויקטים של התייעלות אנרגטית, מה שמכונה לעיתים ESCO) מזהם. כל זה באופן כלכלי, על פני טווח ארוך. אנחנו מכוונים להיות יותר כלכליים מהפק“מ שלכם, אבל אנחנו לא מכוונים להחליף השקעה בבורסה. זוהי השקעה בעסק חברתי, וככזה אנו מודדים את ההצלחה שלנו על ידי רווח כלכלי ורווח חברתי/סביבתי יחדיו.
