מה לעשות

חשבתי לקרוא לעמוד הזה “אקולוגיה מעשית”, אבל זה כבר קצת לעוס המונח הזה. לאן הגעתם? לעמוד שבו אני מנסה לתת כמה אפשרויות מענה לשאלה “מה אפשר לעשות”. בנוגע למה? לנושאי אדם-סביבה-בריאות.  אז כמה קישורים, וכמה הצעות:

• ללמוד. אין כמו בורות בשביל ללבות פחד.הצעות ללימוד על בעיות ופתרונות אנרגיה
  • אם אני צריך להמליץ על ספר אחד שמדבר על צריכת אנרגיה, וייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים זה Sustainable energy with out hot air של דייויד מקיי. באנגלית לצערי, אבל שווה את העבודה הקשה.
    דיוויד לא מניח שאתם באים עם ידע מוקדם באנרגיה, ומגדיר את המושגים הבסיסיים של צריכת וייצור אנרגיה, ועובר על צריכת האנרגיה של אדם ממוצע באנגליה (ואח”כ משליך על אירופה, ארה”ב והעולם) ואיך היא מתחלקת – כמה לתחבורה? כמה לאכילת בשר? כמה לכלי נשק? מה אם עוברים לאופניים? בד בבד, דיוויד מראה מה הפוטנציאל של מקורות האנרגיה המתחדשים השונים – כמה שטח יתפסו טורבינות רוח? תחנות סולאריות? והלא מתחדשים – לכמה זמן יש לנו דלק גרעיני אם נרצה להשתמש בתחנות ביקוע גרעיניות?
  • ובכל זאת בעברית – האתר של רמי אריאלי ממכון ויצמן “אנרגיה בהיבט רב תחומי“.
    לאתר הזה התוודעתי בקיץ של 2004 כשכתבתי מערך בנושא אנרגיה לתלמידי כיתות ה-ו. אבל לצערי, חוסר הבנה במושגים בסיסיים באנרגיה וחשמל (energy illiteracy) קיים בכל שכבות הגיל בארץ. אם אנו רוצים חשמל נקי ומתחדש, שלא פוגע בבריאותנו ובריאות ילדיינו, אינו מסוכן, ואנו יכולים לחיות איתו לנצח ללא תלות בדלקים ממקורות זרים, עלינו להבין את הבסיס על מנת לדעת עבור מה להצביא. כיום, אני נתקל אצל אנשים רבים, מבוגרים ומשכילים בתחומם, בחוסר קבלה של כל הטכנולוגיות לייצור חשמל – פחם, רוח וגרעין, כשהם מצפים שכאלטרנטיבה נמציא משהו חדש שיפתור את הבעיה באופן בטוח, ע”י טכנולוגיה שלא תופסת שטח רב. אני שומע פעמים רבות בבטחון מאנשים ש”כבר ימציאו משהו”. אבל את חוקי הפיסיקה לא נשנה – ומכיוון שקשה להתחיל כל דיון בשיעור פיסיקה, על מדינת ישראל להכניס את נושאי האנרגיה לתוכנית הלימודים באופן עמוק יותר ממה שזה קיים היום.
• לעשות.
  • בבית. זה אולי מעט, אבל זה מרגיש טוב.
    “אחד ועוד אחד, ועוד אחד…. האם חשבתם פעם, שכך אפשר, להגיע – לכל מספר?!”
    • שימוש חוזר, תיקון, ולבסוף – מחזרו. כן, אני יודע שזה כבר נדוש. אז אל תקשיבו לפרסומות. פשוט שלבו את הפעולה הפשוטה הזו בסדר יומכם. מידע אפשר למצוא באגודת reuse (ובבלוג “עץ הפקאן” של המקימה)
    • חסכון בחשמל – עצות אפשר למצוא באתר יוזמת האנרגיה הטובה למשל
    • עץבעיר מרכזים הרבה עצות ל”אקולוגיה עירונית”, וקומפוסט
      
  • בציבור. הצתרפו ליוזמה/ארגון המתאים לכם
    • הצטרפו לרשימת התפוצה של הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות
      אנחנו קואופרטיב יזמי, המשקיע בהקמת פרויקטים לייצור חשמל נקי, ולהתייעלות אנרגטית (חסכון בחשמל), באופן כלכלי תוך פעולה באופן דמוקרטי (מודל הקואופרטיב – לכל חבר קול זהה באסיפה הראשית, ויכול כך להשפיע ולהיות חלק משמעותי בהשפעה על הפרויקטים בהם נשקיע ואותם ניזום, לא משנה כמה כסף השקיע בפועל)
    • הצטרפו ותרמו למגמה ירוקה, גרינפיס, אדם טבע ודין ואחרים. לרשימה מלאה של הארגונים הסביבתיים-חברתיים בארץ – ארגון הגג, חיים וסביבה.
  • ללמד
    לכל מי שיש ילדים, השתתפות בתהליך הלימוד שלהם יכולה להיות חוויה לימודית (כן, השורש ל.מ.ד. חוזר על עצמו יותר מדי פעמים. מתנצל) גם לכם! העברת שיעור בבית הספר, לילדים שלכם ותלמידי הכיתה, בנושא הקרוב ללבכם, היא הזדמנות להעמיק את הידע שלכם (אני תמיד לומד עוד כשאני צריך לענות על הערה בבלוג, או שאלה שמפנים אלי) ולהעביר את הידע לאחרים.