חנן נסע ירוק

נסעתי לי אתמול כהרגלי לתחנת הרכבת השלום, שלמרגלות מגדלי עזריאלי. אני גר בבן יהודה בת”א, כך שהנסיעה היא דרך רחוב קפלן. רחוב קפלן, למי שעוד לא ראה, צריך לקבל דרוג כאחד מפלאי תבל. שביל אופניים אמיתי בת”א. בישראל. לא סתם סימון של אופניים על מדרכה צרה, בה אין לך שום סיכוי לסוע בלי לדרוס הולך רגל, אלא מדרכה רחבה, ובה קטע מספק, הסלול באספלט, ולכן מובדל משאר המדרכה, ואף יש עליו סימון של אופניים במרווחים קבועים מרוסס על האספלט. תענוג. ישנו עוד קטע אחד בו אין מדרכה ורק את שביל האפניים, מה שגורם כמובן שוב לאופניים ולהולכי הרגל להטמע יחדיו, אך כולי תקווה שכשהבנין שמפריע לכך יסתיים, ידאגו בעיריה הנחמדה להרחיב את החסר. אז נסעתי לי לעזריאלי. תוך כדי שאני מתחיל על קפלן, עקף אותי בחור עם brompton, אופניים מתקפלות עם גלגלים קטנים. כמובן שהייתי חייב להאיץ. אז מצאתי עצמי נוסע אחריו רוב הדרך, ושמתי לב שהוא מצלצל בפעמון שלו (מהסוג הקלאסי, שבאמת עושה “רינג! רינג!”) כשהולכי רגל נמצאים על השביל. נפלא! גרם לי לרצות להשיג פעמון גם לעצמי. הייתי חייב להחמיא לו על הפעולה החינוכית הזאת במעבר חצייה שלפני עזריאלי. הבחור הודה לי על המחמאה, ואמר שהוא מוצא את הפעמון מאוד שימושי. גיליתי שהבחור הולנדי, ושהברומפטון שלו נקנו בהולנד, בעקבות עסקה שהמעסיקים שלו איפשרו – מתוך ה-980 יורו שעלו האופניים, הוא שילם 80, והם השלימו את ה-900! מדהים! איזה תמריץ נפלא. מעניין אם תמריץ כזה יכול לקרום עור וגידים גם בארץ, ואם כן, איך הוא יתקבל?

אמנם לא חשמלי דו גלגלי, אך לא יכולתי להתאפק…
המכונית הזאת תשאיר אתכם עם הפה פעור! מהיר, וזול (טוב – הכל יחסי). תמורת כ-200,000 דולר ה-WrightSpeed X1 תהיה שלכם, כשתיוצר, והדבר היחידי שיותר מהיר ממנה עולה 1.4 מיליון…

קישור לכתבה

למי שאוהב לשחק עם מחשב, ורוצה ללמוד קצת על כמות הרוח שהוא צריך כדי להחזיר השקעה של טורבינת רוח, מומלץ מאוד הקישורים הבאים מהאתר של חברת ברגי האמריקאית :

כמות רוח, התפלגות, גובה עמוד מדידה, נתוני שכבת גבול (כלליים) ותוצאת האנרגיה השנתית (קוט”ש לשנה* עבור טורבינת 10 קילוואט נומינאלי של ברגי:

http://www.bergey.com/Technical/ExcelS.xls

מודל כלכלי של החזר על ההשקעה של אותה טורבינה :

http://www.bergey.com/Technical/Excel.Cash.Flow5A.xls

 קישור לאתר של ברגי, לדף עם עוד מודלים של טורבינות קטנות יותר ודף אקסל עבורם.

עוד אתר מומלץ עם תוכנה מתקדמת יותר הוא Retscreen.

שואלים אותי איפה אני מטעין את הטוסטוס שלי, אז הנה, האמת –

טוב, רעיון מקורי, הבחור טוען שה-EVT נכנס במעלית (הגיוני)… זה אחרי 48 ק”מ נסיעת מבחן.
אצלי בת”א החיים לא פשוטים, אך אני פשוט מטעין עם כבל מהבית שלי או של חבר אל הטוסטוס אותו אני מעמיד קרוב לשקע.
אנשים שואלים מה הפואנטה שבהטענת רכב חשמלי מחברת החשמל, הרי ייצור החשמל מזהם, אז לא עשית שום דבר?
אז האמת היא שזה פשוט ענין של השוואה, בין הזיהום הנוצר משינוע נפט, חלוקתו בתחנות דלק, ושריפתו במנוע שלא עובד בנקודת הנצילות המקסימאלית שלו רב הזמן (כל רכב בנזין וסולר, במיוחד בנסיעה עירונית) לעומת שינוע פחם, שריפתו בתחנה גדולה בנצילות מירבית, שינועו בקווי מתח גבוה וההפסדים הכרוכים בכך, ונצילות הטענת המצבר, והנצילות הטובה של המנוע החשמלי.
אם עושים את המספרים התוצאה חד משמעית :
אפילו, ואני לא בעד הכיוון הזה, אבל אפילו אם נהפוך את כל צי המכוניות היום בארץ לחשמליות – סך כל הזיהום ירד, חוץ מתחמוצות גופרית וחלקיקים, אך יותר מזה, נרחיק את מקורות הזיהום מאיתנו למעלה, מה שגורר פחות מחלות נשימתיות באופן ברור. הנה טבלא של השוואת השינוי בזיהום הנובע ממעבר ממנועי שריפה פנימית לסוגים שונים של אלטרנטיבות, ביניהם מכוניות חשמליות, כשהטענתם נעשית ממיקס של מחצבים מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) ואנרגיה מתחדשת, ממוצע אמריקאי – מעט יותר טוב מישראל – (המחקר המלא – השוואת זיהום well-to-wheel בעירה פנימית מול חשמלי והיברידי – אלא נתונים אופייניים בלבד מתוך רשימת נתונים שלמה ) :

כלומר, כל כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית השורף בנזין, סולר או גז – ייצר פחות “זיהום הורג” אם הוא יהפך לחשמלי, “ופחות זיהום גלובאלי” , מלבד תחמוצות הגופרית.
אך זה כמובן לא החלק העיקרי של הפתרון של בעיית התחבורה שלנו. החלק העיקרי הוא מעבר לתחבורה ציבורית יעילה ומתן עדיפות לכלי תחבורה דו גלגליים, בעיקר אופניים. כל מה שנשאר – וכמובן התחבורה הציבורית – נעביר לשימוש במנועים חשמליים ומצברים, ובעתיד כן יהי רצון, נטעינם ע”י אנרגיית שמש ורוח מתחדשת ונקיה.

כן, מצברים תהיה הבעיה החדשה שלנו. אנו נעבור מזיהום אוויר ע”י חלקיק פחמן, NOx’s, פחמן חד חמצני ופחמן דו חמצני כגז חממה, לאדי עופרת – אם נמשיך להשתמש במצברי עופרת חומצה. בסין זו כבר בעיה אמיתית. הפתרון יהיה באימוץ טכנולוגיות ייצור סוללות חדש, כגון LiFe , ובאימוץ תקני ייצור, איסוף ומיחזור מחמירים. זה יהיה יותר אקולוגי ובר קיימא אלפי מונים מהמצב הקיים!

מה אתם אומרים על זה?

רעיון נהדר לדעתי.
קנה המידה בין הטורבינה למכונית נראה מפחיד, אך האמת היא שהיחס הזה הוא מאוד הגיוני. צפיפות אנרגיית הרוח היא די נמוכה, נאמר 250 וואט למטר מרובע עבור רוח עם מהירות ממוצעת של 6 מטר לשניה. לשם השוואה – בירושליים הספק ממוצע של קרינת השמש (הלוקח בחשבון שעות אור ושעות חושך וממצע על פני השנה כולה) הוא כ-250 וואט למטר מרובע גם כן.
כמה צורך רכב ממוצע? בו ניקח מכונית חשמלית ממוצעת

ה-Tesla Roadster תצרוך כ-1 MJ בשביל 1ק”מ נסיעה (שווה ערך לכ-40 ק”מ לליטר) לפי אתר החברה.
אז מה הקוטר של טורבינת רוח אמיתית, באזור עם רוח של 6 מטר לשניה ממוצע שנתי שתוכל להטעין ביום ממוצע את המצבר של ה-Tesla Roadster בשביל נסיעה הלוך חזור מת”א לחיפה? 200 ק”מ בערך?

משהו כזה:

הנה החישוב המקורב –

מה לגבי טוסטוס חשמלי? הנה גודל הפאנל הדרוש ל-EVT , לנסיעה קצרה יותר – “מיכל מלא”, 50 ק”מ , ולאופניים חשמליות (אופניים רגילות + קיט להסבה) עבור נסיעה של 30 ק”מ (שוב – מיכל מלא) :

והחישוב –