הטענה מקורית

שואלים אותי איפה אני מטעין את הטוסטוס שלי, אז הנה, האמת –

טוב, רעיון מקורי, הבחור טוען שה-EVT נכנס במעלית (הגיוני)… זה אחרי 48 ק”מ נסיעת מבחן.
אצלי בת”א החיים לא פשוטים, אך אני פשוט מטעין עם כבל מהבית שלי או של חבר אל הטוסטוס אותו אני מעמיד קרוב לשקע.
אנשים שואלים מה הפואנטה שבהטענת רכב חשמלי מחברת החשמל, הרי ייצור החשמל מזהם, אז לא עשית שום דבר?
אז האמת היא שזה פשוט ענין של השוואה, בין הזיהום הנוצר משינוע נפט, חלוקתו בתחנות דלק, ושריפתו במנוע שלא עובד בנקודת הנצילות המקסימאלית שלו רב הזמן (כל רכב בנזין וסולר, במיוחד בנסיעה עירונית) לעומת שינוע פחם, שריפתו בתחנה גדולה בנצילות מירבית, שינועו בקווי מתח גבוה וההפסדים הכרוכים בכך, ונצילות הטענת המצבר, והנצילות הטובה של המנוע החשמלי.
אם עושים את המספרים התוצאה חד משמעית :
אפילו, ואני לא בעד הכיוון הזה, אבל אפילו אם נהפוך את כל צי המכוניות היום בארץ לחשמליות – סך כל הזיהום ירד, חוץ מתחמוצות גופרית וחלקיקים, אך יותר מזה, נרחיק את מקורות הזיהום מאיתנו למעלה, מה שגורר פחות מחלות נשימתיות באופן ברור. הנה טבלא של השוואת השינוי בזיהום הנובע ממעבר ממנועי שריפה פנימית לסוגים שונים של אלטרנטיבות, ביניהם מכוניות חשמליות, כשהטענתם נעשית ממיקס של מחצבים מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) ואנרגיה מתחדשת, ממוצע אמריקאי – מעט יותר טוב מישראל – (המחקר המלא – השוואת זיהום well-to-wheel בעירה פנימית מול חשמלי והיברידי – אלא נתונים אופייניים בלבד מתוך רשימת נתונים שלמה ) :

HEVs PHEVs EVs HFCEV HFCEV
היברידי היברידי מוטען מהרשת רכב חשמלי (reformed natural gas) (electrolysis)
Total energy 29.00%- 41.00%- 46.00%- 30.00%- 33.00%
CO2 29.00%- 40.00%- 45.00%- 43.00%- 38.00%
CH4 26.00%- 39.00%- 50.00%- 47.00%- 23.00%
N2O 1.00%- 31.00%- 89.00%- 95.00%- 73.00%-
GHGs 28.00%- 40.00%- 46.00%- 44.00%- 35.00%
VOCs 20.00%- 46.00%- 90.00%- 96.00%- 74.00%-
CO 1.00%- 34.00%- 98.00%- 97.00%- 95.00%-
NOx 25.00%- 2.00% 71.00% 34.00%- 320.00%
PM10 6.00%- 2.00% 23.00% 33.00%- 136.00%
SOx 29.00%- 53.00% 266.00% 28.00%- 800.00

כלומר, כל כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית השורף בנזין, סולר או גז – ייצר פחות “זיהום הורג” אם הוא יהפך לחשמלי, “ופחות זיהום גלובאלי” , מלבד תחמוצות הגופרית.
אך זה כמובן לא החלק העיקרי של הפתרון של בעיית התחבורה שלנו. החלק העיקרי הוא מעבר לתחבורה ציבורית יעילה ומתן עדיפות לכלי תחבורה דו גלגליים, בעיקר אופניים. כל מה שנשאר – וכמובן התחבורה הציבורית – נעביר לשימוש במנועים חשמליים ומצברים, ובעתיד כן יהי רצון, נטעינם ע”י אנרגיית שמש ורוח מתחדשת ונקיה.

כן, מצברים תהיה הבעיה החדשה שלנו. אנו נעבור מזיהום אוויר ע”י חלקיק פחמן, NOx’s, פחמן חד חמצני ופחמן דו חמצני כגז חממה, לאדי עופרת – אם נמשיך להשתמש במצברי עופרת חומצה. בסין זו כבר בעיה אמיתית. הפתרון יהיה באימוץ טכנולוגיות ייצור סוללות חדש, כגון LiFe , ובאימוץ תקני ייצור, איסוף ומיחזור מחמירים. זה יהיה יותר אקולוגי ובר קיימא אלפי מונים מהמצב הקיים!

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in חשמלי דו גלגלי. Bookmark the permalink.