הנה דרך הרבה יותר משעשעת מה-story of stuff להראות כמה מסובכים ומורכבים החפצים שחולקים עמנו את היום יום:
תעשיה אווירית מגייסת לפיתוח מוצר בתחום טורבינות הרוח
Israel Aerospace Industries (IAI) has made a strategic decision to get involved in the Wind Energy market.
We Are Looking For Wind Turbine System Engineer
Expertise required – Skills & Qualifications:
Engineering degree in mechanical or electronical (design) discipline with extensive “full developing cycle”.
Strong technical background with wide knowledge of aerodynamics, mechanical, electrical and control aspects of wind turbine design (experience at supervisory/management level, an advantage).
The ability to work as part of team, both leading and as a key member, influencing decisions, support and advise during the developing phase and the certification of the turbine, including the responsibility to execute the technical content of the Turbine supply agreements.
Solving any technical or engineering related issues with the turbine and its interface with the grid, foundation and condition on site.
Send CV : abenshushan at iai.co.il
practical wisdom
לא ממש בטוח איך לתרגם את הכותרת לעברית, אך על זה מדבר ברי שוורץ – הזכור לטובה מה-TED הזה על “האם יותר אפשרויות תמיד מובילות ליותר אושר?” (התשובה במהופך בתחתית ה-TED) – ב-TED חדש ואינטימי. ברי מדבר על הרכיב החסר במערכות בהם אנו חיים. מערכות, שכדי לכוון את החברים בהם לפעול לטובת הכלל והמערכת משתמשים בשני כלים עיקריים – תמריצים, וחוקים. ברי טוען, ומראה דוגמאות רבות (מארה”ב), שזה לא מספיק, ואין סט חוקים ותמריצים שיצליחו לגרום לתוצאה שאנו רוצים. להפך הוא אומר, לעיתים רבות התמריצים והחוקים יוצרים ירידה במורל, וירידה במוסריות של הפועלים לפיהם. יש צורך בחוקים כפי שיש לנגן ג’אז צורך במנגינת בסיס, אך צריך לאפשר לנו להשתמש ב-practical wisdom שלנו (חוכמה מעשית אני מניח) לתמרן סביבם כפי שהניסיון שלנו והמוסר שלנו מכתיבים לנו, ולצור מערכות שמעודדות אותנו לעשות את זה. מתחת ל-TED הזה מצורף עוד אחד, מלפני שנה, בה דיבר ברי על דברים דומים. מרתק. אני קורא את הספר.
הרצאה על החוויה הפרואנית שלי
העברתי שלשום הרצאה ראשונה על החוויה הפרואנית שלי, במסגרת המפגשים החופשיים הפתוחים לקהל של הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. ההרצאה הועברה אצל גדעון בחנות הירוקה (תודה גדעון!) והיתה מוצלחת – אם יורשה לי לומר… למי שלא היה, ולמי שרוצה להביט בתמונות באיכות טובה יותר מאיך שהן נראו מעל גבי המקרן, הנה הם פה:
חסר לי ראש מקלחת טוב, ומאוד התלהבתי מאחד הדגמים לראשי מקלחת חסכוניים שראיתי אצל גדעון – חוץ מנחירים שמגבירים את המהירות של זרם המים, ובכך מאפשרים להוציא פחות מים ולהרגיש עדיין מספיק “רטובים”, שזה סטנדרט של כל הראשי מקלחת החסכוניים, היה בראש הזה גם גנרטור קטן שמפיק חשמל מזרם המים, ומדליק לדים שממש מאירים “מפלס של מים” בתוך הראש. אבל זה רק ההתחלה – הלדים משנים את הצבע שלהם לפי זמן השימוש במים! מירוק, לכחול ולבסוף אדום, אחרי 4 דקות (אם אני לא טועה). אשתי תהרוג אותי, אך לדעתי זה אחלה של רעיון ומוצר!
קפה בירושלים
השבוע כיתתי רגליי לירושלים. אני מת על העיר הזו (מה שמעיד על כך שאני לא גר בה…). לפחות על המרכז שלה, שמתגלה כשיורדים באופניים מהתחנה המרכזית לאורך רחוב יפו. ועכשיו, יש שם גם מסילה גמורה, שמחכה לרכבת שתתחיל לסוע עליה בקרוב. אבל מתי? אם תחפשו כמוני ברשת (תרמתם כבר לוויקיפדיה?) אחרי חדשות על הרכבת הקלה, תגלו שבעקבות וויכוח על “זכות קדימה ברמזורים” יש עיכוב בפתיחת הקו הראשון של הרכבת הקלה – על רחוב יפו. חוץ מזה, יש עוד עבודות של מספר חודשים כנראה. בתל אביב אנחנו עוד מחכים לאיזשהוא סימן שבכלל הולכים לממש פה פתרון כלשהוא – למשל נתיבים בלעדיים לאוטובוסים. אבל בשבילי גם רחוב יפו במצבו הנוכחי קוסם, ואני רוצה להמליץ על בית קפה וחנות תבלינים וקפה שעשו לי את הבוקר. החנות יושבת לה ברחוב יפו כמה דקות הליכה מהתחנה המרכזית לכיוון מרכז העיר. קפה משובח – ובקרוב, תוכלו לראות ממנו רכבת חשמלית ושקטה טסה לה בחרישות בעוד אתם לוגמים מהקפה ומריחים את התבלינים.
ויעבוד זאב עם כבש??
בעולם הצבא עובד עם יצרניי טורבינות הרוח הגדולות, על מנת לפתור בעיה ידועה של הפרעות מכ”מ –
הכתבה הזו מפרטת (קלות) על העבודה שנעשית ע”י Vestas, אחת מיצרניות טורבינות הרוח הגדולות, יחד עם משרדי ההגנה ונציגי צבא אירופאיים ואמריקאיים, על מנת לגרום ללהבי הטורבינות להיות שקופים למכ”מ. כל זאת במטרה לאפשר הקמת של חוות רוח קרוב יותר לתחנות מכ”מ צבאי ואזרחי.
אצלנו לעומת זאת, המצב היה הפוך. יש בישראל חוות רוח אחת, קטנה, ברמת הגולן. החווה קיימת מ-1992, ולמרות הרצונות להרחיב אותה עוד לפני סוף המילניום, הצבא התנגד – בגלל הפרעות למכ”מ. ומה היום? היום הוא כנראה כבר לא, מכיוון שיש תוכניות של הקמת חוות רוח גדולה ברמת הגולן, התייצר חשמל נקי בכמויות גדולות – לתפארת מדינת ישראל.
הזמנה למפגש הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות והרצאה שלי
על עסקי טורבינות רוח קטנות בכפרים קטנים בפרו. אתם מוזמנים!
[ רק תיקון אחד לכתוב למטה – הארוע יתרחש ביום שלישי ה-21.12]
הזמנה לכנס חברים חשיפה לשרון
הטענת אופניים חשמליים בסגנון חדש
זו מערכת טעינת אופניים חשמלית ש-kyocera פיתחו, כפי שפורסם פה. לא ברור עם זה עם מצברים נוספים, או שהם בונים על זה שיש תמיד כמה אופניים מחוברים למתקן, אך הרעיון החדשני הבולט הוא מיקום הפאנלים באופן אנכי. זה כמובן פוגע בביצועים – במיוחד כשהאופניים תמיד מצלים על הפאנלים באופן חלקי, אבל זה מאוד מינימאליסטי מבחינת ה”טביעת רגל של זה” על המדרכה.
ערן צור עשה את זה סולארי
איזה זמר, איזה מלחין. כמו שהעירו לי בסוף ההופעה – אולי ההמשך היחיד למאיר אריאל. אני בכל מקרה מאוד נהנתי, והסיבה שהייתי שם – היא שזה היה אקורד הסיום לפסטיבל אקולנוע 2010 המוצלח, ואני מתוקף תפקידי בסולאריקה הייתי בתאטרון תמונע מספר ימים לפני על מנת לחבר מערכת חשמל סולארי פוטוולטאית לרשת, בשביל להכניס לתאטרון את כמות החשמל שערן ולהקתו צרכו במשך ההופעה, והיה צריך לוודא שנכנסה למערכת כמות החשמל הדרושה…
כתבה על ההופעה – אליה הצטלם אבי לוי שותפי בסולאריקה.
אז נכנס חשמל ויצא סוד, והנה שיר אחד שיצא, שאני לפחות שמעתי בפעם הראשונה הערב. יש לי אלבום אחד של ערן, ואני מכיר את השירים הפופולאריים שלי – אבל זה היה לי חדש. תהנו!
זן ואומנות אחזקת הבית
את זן ואומנות אחזקת האופנוע קראתי איפשהוא בסוף התיכון, והוא איתי עד היום. וכשראיתי את הטד הזה, קפץ לראשי מיד היחס בין הגישה הרומנטית, לגישה הקלאסית, שניצבת כתהום בין הדמות הראשית לבין השותפים שלו במסע האופנועים שלהם לאורך ארה”ב. דן פיליפס מדבר גם הוא על שני גישות והתוצאות ההפוכות היוצאות מהשימוש והחיים לפיהם. זה אמנם לא “קלאסי” מול “רומנטי”, אך זה לא מאוד רחוק. מה עושה דן פיליפס? הוא בונה בתים משאריות של בתים אחרים. ועושה זאת בצורה יפה, מקורית ומושכת כפי שתראו בהרצאה שלו. אני שלחתי את הטד הזה מיד לתמי צרי מעץבעיר כשראיתי אותו. היא ודן עשויים מאותו חומר! בנוסף, בשיחה מלאת ההומור הזו, תוכלו למצוא התיחסות לד”ר פפר (לאחי המכור) ולאנשים שלועסים עם פה סגור כשהם בחברת אורחים. upcycling?בהחלט!