יום ראשון
יום נסיעה ארוכה מהכנרת לפרדס חנה. לאחר שניתחנו את כל האפשרות לנסוע לעפולה (המטרה למצוא דרך בלי עליות מטורפות) הוחלט חזרה בדרך שבאנו לבית שאן ומשם לנסוע לעפולה.
הפעם קמנו בלילה ויחד עם אור ראשון יצאנו לדרכינו. אני ממש אוהבת להתחיל יום מוקדם מוקדם בבוקר (אלא אם כן זה בעבודה, שם לצערי אני עושה זאת לעיתים קרובות…).
לבית שאן הגענו ממש מהר (תמיד הדרך חזרה יותר מהירה…). מנוחה קצרה ועליה על כביש 71 לכרמיאל.
בדריכנו עברנו את הרמזור הראשון בטיול, כולל העיר אילת. רק לאחר שעברנו את הרמזור העלה חנן נקודה מעניינת זו ולכן לצערינו אין לנו תיעוד של רמזור זה.
עוד ק”מ בודדים והנה שלט פני הים. מאד התרגשנו.
הנה הגענו לנקודת ההתחלה (גובה פני ים סוף) ותהיה גם נקודת הסיום (ים תיכון) אחרי שעברנו במקום הנמוך בעולם (כ -400- מ’) וים כנרת (כ- 200-). מכאן ועד סוף הטיול כל עלייה תתקזז בהמשך עם ירידה נעימה. בנוסף לשמחה עורר בי השלט מספר תהיות כמו למה צריך לשים שלט כזה באמצע הדרך, לאיזה פלח באוכלסייה זה מידע שימושי (פרט כמובן לרוכבי אופניים העושים טיול ברחבי ישראל כמובן…).
עפולה, העיר השניה בה עברנו בטיולנו אחרי אילת בה התחלנו את הטיול. התמקמנו מול תחנה מרכזית עפולה למנוחת צוהריים ארוכה. יעל לבקר אותנו עם שתי חברות. אכלתי את הקרמבו הראשון שלי לחורף זה. קבוצה של חיילים שהשתמשה בגן המקסים כנקודת מפגש לחזרה לבסיס התענינה באופניים.
הטענו את האופניים והמשכנו בדרכנו לכיוון פרדס חנה.
מהרגע שעברנו את עפולה ועד שהגענו הביתה הכבישים נהיו עמוסים והנסיעה הפכה להיות הרבה פחות נעימה ויותר מסוכנת.
הגענו לפרדס חנה לאחר הירידות של אום אל פחם היישר לביתם של עמית ומיכל. עד לפני כשלושה חדשים גם גרנו בפרדס חנה אבל מאז כבר הספקנו לגור ברמת גן יחד עם אלון (הכפיל של חנן) ולעבור לביתנו הנוכחי בת”א.
היה כיף לפגוש חברים טובים (עשינו חתיכת עיקוף בשביל להגיע עליהם…).
[חנן] בתמונה אנו בחצרם של משפחת וולף, על רקע המחסן של עמית, שעל גגו פאנל 53 וואט שלי, הפאנל הראשון, תמיד מביא דמעה לעיני. הוא אחראי לתאורה של עמית במחסן, בו הוא בונה טיסנים ושאר ירקות).
יום שני
זהו היום אחרון למסע. את הלילה הזה נבלה בביתנו. קטע הדרך זה, פרדס חנה – תל אביב מוכר . גן שמואל, הארובות של חדרה, חדרה, נתניה.
[חנן] האופניים הסולריות-חשמליות על רקע ארובת החשמל של תחנת הכח אורות רבין, בחוף הים התיכון צמוד לחדרה – היא תמונה מושלמת להצגת בעיה ופתרון. מכונת ייצור החשמל הקניבליסטית שאימצנו לחיקנו לפני שנים צריכה לראות את קיצה. חשמל נקי, תחבורה נקייה – מעבר לפינה – אולי אפילו בהמשך העלייה… 🙂
בנתניה נסענו לחברת סולאר פאור מהם קנינו את הפאנלים לטיול. אלון תמרי מנכ”ל שמח מאד לקראתנו ולקראת האופניים עם הפאנל הנגרר, ואף עשה סיבוב על האופניים עם הנגרר.
הוזמנו לארוחת צוהריים בחברה. דרור (תזכורת: בעל האופניים, מארגן החתונה שלנו, בעל חברים שימושיים ברחבי הארץ וכמובן חבר טוב) הופיעו ללא הודעה מוקדמת בחברה. אז על הרך סגרנו עוד עינייני חתונה. עשינו קניות הביתה בסופר האורגני. [חנן] חלס עם הפרסומת ברדיו!! היא מופיעה לי כבר בחלומות!!! [חזרה, ליערה]
המשך הנסיעה על כביש החוף (עד לנתניה נסענו על הכביש הישן אבל אחרי הביקור בסולואר פאור התעצלנו לחזור 7 ק”מ חזרה לכביש הישן). במחלף שמריהו חתכנו להרצליה (כדי להמנע מגלילות). דרך רמת השרון הגענו לת”א.
נסענו לחוף. הגענו לים התיכון. בירה וארוחת ערב בטיילת. בזמן שהותנו בטיול, מיכל ,חברה טובה, עיצבה לנו את הדירה. כך שלאחר מסע של שבועיים וחצי ברחבי המדינה הגענו לבית מקסים.
תם ולא נשלם.
