מה אגיד. באזזזזזזזזז. זו המילה. או האם היא? אולי הההההההההההההיייייייייי?
בכל מקרה, יש סקרים שמספרים את הסיפור שאני מאמין בו, ויש עוד ועוד סיבות להצביע התנועה הירוקה מימד.
הנה עוד מבט על אחוז החסימה:
בהצלחה לכולנו מחר.
מה אגיד. באזזזזזזזזז. זו המילה. או האם היא? אולי הההההההההההההיייייייייי?
בכל מקרה, יש סקרים שמספרים את הסיפור שאני מאמין בו, ויש עוד ועוד סיבות להצביע התנועה הירוקה מימד.
הנה עוד מבט על אחוז החסימה:
בהצלחה לכולנו מחר.
עם ציטטות של היפוקרטיס, דין קיימן ופרסי שלי, מתאר שרווין נולנד את הקשר בין patient and compassion, ועל האחריות החברתית לה כולנו שותפים. שרווין מצטט את פרסי שלי, לא מתוך שיר, אלא קטע שכתב. דימיון מוסרי, אומר שלי, הוא היכולת שלנו לראות את עצמנו והעולם יחדיו, דרך עיניו של אדם אחר.
יום לפני הבחירות, אני רוצה לומר שיש לי תקוה גם כן. לכך שהאנשים עם הדימיון המוסרי המפותח ביותר שאני מכיר, יוכלו לממש אותו בקרוב.
טוב, לא את חיי. את חייו של משה שפגשתי היום בערב בחירות אופיני שלי בתל אביב. משה עמד ברמזור, ובהה בתינוק שלנו, מתנוסס בגאון על שלט מולו. “ירוק. ירוק!” אמרה לו חברתו במושב שלידו. “ירוק!”. נכון, חשב משה. הם בקטע הירוק, נו – ברור. ואז, תו”כ שמשה קולט שהיא מתכוונת לרמזור, עברה מכונית בדהרה את הצומת באדום זוהר. נו – כבר התחלנו ברגל ימין!
פגשתי היום עוד רוכב אופניים חשמליים. היו לו קצת בעיות שמיעה אז זו היתה שיחה איטית בדציבלים גבוהים. יש לו מנוע 350 וואט מפרידמן (שוקן 12), מנוע פחמים, שהוא חיבר ישירות ל-3 מצברים 20 אמפר שעה שחיבר דרך Relay עם מתג על הכידון. כבד לאלה. 20 קילו מצברים על 15 קילו אופניים, ועוד 6 רילו מנוע. אבל עובד!
ה”kick” בהתחלה כל כך חזק שהוא חיבר מוט פלדה מרותך שימנע מהמנוע לקרוע את התושבת שלו.
גם אני ניסיתי, וגם אני נכשלתי. תעלול הבחירות שלי לא כולל ססמאות דהויות מרוב שימוש חוזר, כמו לא מתפשרים, והתיימרות להבין שפות מסוימות טוב יותר מאחרים, וגם לא תינוק חמוד! לא, אני ניסיתי להחזיר עטרה ליושנה, וטיסן חשמלי מעל העגלה הסולארית המשולטת שלי בעומדה חסרת אונים בפארק הירקון. טוב, מי שבאמת היה חסר אונים זה אחי, אך אל דאגה – שום בני משפחה לא נפגעו בוידאו המצורף! קטע צילום סתמי בהתחלה, ובסוף הניסיון המר…
(קטעי העריכה באנגלית – youtube לא מאפשר לי להכניס עברית משום מה)
ֿ
ובטון יותר רציני – הנה שוב האתר של התנועה, כנסו כל יום עד הבחירות עם עוד לא נפל האסימון שאנו מכניסים את האנשים הראויים האלה כנציגינו בכנסת ישראל ה-18! התנועה הירוקה – מימד! אף פעם לא הייתי כל כך גאה להיות חלק ממפלגה.
ֿאת שלשום סימתי ב-3 שעות של חלוקת פליירים מול צוותא. היום – בנמל ת”א , ככה בין אגאדיר לרידינג3. אני מגיע עם העגלה הסולרית שלי, עם מגבר ופס קול מעולה (אם אני יכול להעיד על עצמי. כן, מי שמכיר אותי יודע שזה לא סביר, אבל לטובתי אומר שרוב המוזיקה הגיע מחברים). וזה בערך הכל מבחינתי. כלומר – מדי פעם אני משתדל לעצור איזה עובר ושב, לחלק את הפלירון שלנו, לומר כמה מילים, אבל עיקר העבודה שלי היא הבאת העגלה עם השילוט והמוזיקה. את השיחות מנהלים תומר ונועם, ואני מביט בהערצה. להתדיין עם אנשים, באמצע הרחוב, כשכל מה שהם רצו זה להגיע למסעדה/הצגה/לתפוס אוטובוס או פשוט לחזור הביתה (להזכירכם השעות 21:00-23:30) זו אומנות.
תומר פשוט פותח בחיוך, מתענין אם “יש לך דקה לשמוע על המפלגה הכי נחמדה בכנסת?” ועובר אחד אחד, לפי דרישת הלקוח, על השקפותינו, עברינו ועתידינו, עד לשאלה המסכמת “התשקלי להצביע עבורנו?”. 90% כן. לפחות כשאני עמדתי לידו.
זה לא שאני לא יכול לדבר. העברתי כמה הרצאות בחיי, ועודני מעביר. אבל ברחוב – הכללים אחרים. אתה צריך להיות גמיש, קשוב אך תקיף, ישיר ועדין, וזה ממש מחול שלם. נועם מדבר כשהוא על גלגיליות (אחד מאנשי הרולר בליידס התל אביבים) ומבחינתי הוא מחולל פעמיים – בדיבור ובתנועה. נועם זה הריצוד באמצע התמונה אגב.
בצותא, ב-22:30 בערך עבר לידינו ניצן הורוביץ ופתח איתי בשיחה. זה אחרי שהבנו שהרגע הסתיים בצוותא כינוס של מרץ. ניצן התעניין בעגלה, והמשיך במונולוג הקבוע שלו (ושל מרץ) בדבר הצורך במפלגה ירוקה גדולה – יעני מרץ. אבל כמה שיש לי כבוד לניצן, אני לא יכול שלא לחוש שהם מרמים את הבוחר עם כל ה”אדום ירוק” שלהם. מה הם עשו בתחום הסביבה בשנים האחרונות? מאמץ חקיקה בודד. ניצן יעשה את השינוי? למה שנאמין לזה? מוסי רז מדבר ירוק כמו ניצן, ולא פעל בנושא הזה עד עכשיו. לא. הנושא צריך להיות ברור לך ניצן. מדובר בפשטות, בסדרי עדיפויות. מפלגה שהאג’נדה שלה היא מדינית…. חברתית וסביבתית, אף פעם לא תעסוק במלוא המרץ בסוגיות הסביבתיות-חברתיות שמזעזעות את החברה הישראלית.
צריך מפלגה חברתית-סביבתית. צריך את התנועה הירוקה-מימד.
ובכלל – יש שם הרבה דיונים , שאלות ותשובות, ששווה לראות לכל מי שמתענין. הנה מה שכתבה הילה בפורום:
“פוליטיקה אף פעם לא היתה תחום עיסוק עיקרי בחיי. תמיד הבנתי את החשיבות של מעורבות פוליטית ותמיד הצבעתי. גם לפעמים חילקתי,הפגנתי,תליתי… אבל ביום יום בחרתי להתעסק בדברים אחרים.
בבחירות האלה לא היתה לי התלבטות למי להצביע, אך אני מוצאת את עצמי מעורבת יותר ועם רצון גדול מאוד לשנות ולהשפיע. אף פעם לא שלחתי מיילים או ניסיתי לשכנע למפלגה זו או אחרת,אבל הפעם הרגשתי שאני חייבת.
כמה סיבות לתמיכתי ב”תנועה הירוקה-מימד”:
- ענייני בטחון, פינוי מאחזים,החזרת שטחים,עזה,שומרון….כל אלה חשובים מאוד,ובעניינים אלה,כיום,אין הבדל כל כך גדול בעיניי בין העבודה,קדימה והליכוד. עובדה שכולם עושים בסוף אותו דבר,יושבים עם ש”ס או בלי ש”ס,לא ידברו עם חמאס,כן ידברו עם חמאס,יתחברו למי שיביא להם יותר קולות או יעשו מה שארה”ב תגיד.
בענייני ביטחון תמיד יהיה מי שיתעסק,זהו תחום שנמצא תמיד בראש סדר היום הציבורי. הגיע הזמן שעוד נושאים,חשובים לא פחות,לפעמים אפילו יותר,יעלו לסדר היום: עידוד פעילויות ציבוריות וחינוכיות להגברת הסובלנות וההידברות בין יהודים וערבים,שיפור תחבורה ציבורית,מאבק באכיפת גופים מזהמים, שמירה על השטחים הפתוחים ושימור טבע עירוני,מאבק בכפייה דתית ותמיכה ביהדות ישראלית פלורליסטית,ועוד…
הגיע הזמן שיהיה מי שידאג לכל הדברים האלה ביום יום שלו ולא רק כשזה מגיע לתקשורת פעם בכמה חודשים או לפני תקופת בחירות. מרצ מאוד איכזבו אותי בתחומים אלה,הם לא עשו כלום בקדנציה האחרונה שלהם וגם עכשיו,עם צירוף כמה אנשים חדשים ו”רענון” המפלגה,אני לא צופה שהם יזיזו משהו.
במפלגת העבודה ישנה דמות אחת שראויה לציון לטובה,שלי יחימוביץ’-היחידה,ממפלגה שלמה, שטוענת להיות שמאל חברתי-כלכלי. שלי-תעברי מפלגה!
בתנועה הירוקה ישנם אנשים רבים,אנשים שבאים מהשטח,מעבודה ציבורית רבת נסיון בתוך המוסדות השונים (בכנסת,בוועדת תכנון ובנייה,באוניברסיטאות,משרד החינוך ועוד).
- התנועה הירוקה-מימד היא לדעתי המפלגה היחידה שמציבה אלטרנטיבה ויכולה לחולל שינוי. היא מייצגת את הערכים עליהם אני רוצה לחנך ילדים כאן במדינה . בין תומכיה ציבור מאוד מגוון של אנשים: דתיים וחילוניים,צעירים ומבוגרים, סטודנטים,נכים…
מפלגת העבודה לא עשתה מספיק,לדעתי, בתחומי החברה-כלכלה-סביבה ומהכרות קצרה עם המפלגה הירוקה ותומכיה, אני יודעת שיש רבים שבעבר היו תומכי העבודה ומרצ,ראו בהם מפלגות עם סדר יום רחב, התאכזבו מחוסר היכולת לקדם את נושאי הרווחה,החינוך,הסביבה,ולא יתנו את קולם הפעם למפלגות אלה. מרצ ניסתה להמציא את עצמה מחדש ע”י הוספת כמה שמאלנים מפורסמים ודמויות ציבוריות מוכרות התומכים במפלגה החדשה,אך לדעתי אין שום דבר שעומד מאחוריהן. עמוס עוז לדוגמא ורבים מאנשי הברנז’ה שתומכים במרצ החדשה,עושים שרות מצויין כשהם מסתובבים בעולם והם אכן דמויות חשובות בדימוי ישראל כלפי חוץ,אבל בפוליטיקה הם קישוט יפה בלבד,קישוט שמאלני,אינטילגנטי,תרבותי…אבל קישוט.
הרב מלכיאור-קולי איתך.”
בשנה האחרונה, ללא כוונה, נסחפתי לתוך עולמם הלא ברור של הארוסולים. עולמם של הטיפות, הטיפונים, גרעיני העננים והכל חוץ מקטקטים. הגעתי לעולם זה במסעי בעקבות אנרגיה סולארית, ולא הגעתי מצויד מי יודע מה. אבל, למדתי מהר, שיש תמונה אחת שמציגה את הדילמה שיש מאחורי טיפון צעיר, בעודו מחכה לפסק הדין: היתעבה ויהפוך לטיפה בוגרת – שתרד בתורה על הארץ כגשם מרווה ומפיך חיים? או שיתאדה, ויעלם מהעולם באותה מהירות בה נוצר? הכל, כך למדתי, תלוי בגודל ההתחלתי של הטיפה. התנאים באטמוספירה די קבועים, וכמות אדי המים הצפים באוויר קבועות פחות או יותר. כמובן, יכול להיות מצב בו יש תנאים טובים במיוחד והרבה חלקיקי מים צפים רוצים להצתרף לאותה טיפה. אך העיקר – הוא הגודל ההתחלתי של הטיפה, המטען אותו היא מביאה עימה. יש מסתבר, איזה גודל קריטי, שמעליו – הטיפה תסחוף אחריה יותר ויותר חלקיקי מים צפים, ומתחתיו – תעלם כאילו לא היתה.
שואלים אותי הרבה בזמן האחרון על אחוז החסימה. האם תעברו? האם תתאדו?
ואני אומר – תסתכלו עלינו. אנחנו לא התחלנו את המסע הזה אתמול. תסתכלו איזה עבר יש לנציגינו, בעולם החברתי סביבתי – כמה מטען אנו מביאים איתנו. את אחוז החסימה כבר עברנו. עכשיו – כל אחד נוסף מגדיל את כוחנו, ואת כמות הנפשות הצמאות אותם נוכל להרוות בכנסת ה-18 עם ההבנה והאמונה שלנו, והחזון מפיח החיים שאנו חיים לפיו.
ואם מישהו רוצה לינק לפיזיקה האמיתית – הנה.
טוב, לאחר שציפורה הכניסה טוקבק בפוסט ישן שלי, ושאלה איך היא מגלה איפה היא צריכה להצביע, כי הפתק ממשרד הפנים לא הגיע, תהיתי למה היא הגיעה דווקא לפוסט ההוא, וגילית שנכון לרגע זה, גיגול “איפה מצביעים” מביא ישירות לאתרי, אל הפוסט הנ”ל!
אז, אם כבר הגעתם בטעות, הנה התשובה – הכנסו ל-gov.il , הכניסו מס’ תעודת זהות ותקבלו תשובה!
דמינו שיכלתם לשכב במיטה, להניח את הראש ולהירדם, בזמן שחברתכם צופה במשחק כדורגל בפול ווליום. נשמע דימיוני? לא לפי וודי נוריס.
זה אמנם מכנס TED ב-2004, אבל לא מצאתי הרבה רמקולים כיוונים בשוק (hypersonic speakers כפי שהוא מכנה אותם). נראה לגמרי מדע דמיוני, אבל נשמע סביר. הנה קישור לדף מהאגודה האקוסטית האמריקאית, מ-1997, שמסכם הרצאה שוודי העביר להם.
זה נראה כמו האתר שמוכר את הטכנולוגיה של וודי, אבל הקישור למוצר שבור, ואני לא יודע כמה זה עולה. מצאתי עוד כמה – לא יודע אם זה spinoffs או אותה טכנולוגיה. הנה עוד אחד.