שלום לכולם, אני רוצה להפנות אותכם למאמר שכתבתי ופרסמתי באתר הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. זהו מאמר מבוא הסוקר את פוטנציאל אנרגיית הרוח בעולם ובארץ, ומתמקד בכל מה שצריך לדעת (המינימום ליתר דיוק) כדי להחליט על הקמה של טורבינת רוח קטנה או קהילתית, לייצור חשמל. טורבינות כאלה מקבלות תעריפים בדומה לפאנלים הפוטוולטאים, ולכן הן כלכליות באזורים מסוימים (רמז: זה קשור לרוח). איך יודעים? קראו את המאמר. חסר שם קטע טכני שהוספתי בסוף ועדיין לא עידכננו באתר, אני מניח שיתעדכן תוך שבוע.
דברים טובים קורים בטכניון. לפחות מבחינת אנרגיה. טוב, לפחות מבחינת טורבינת הרוח שנבנתה על ידי ועוד 18 סטודנטים בקורס “פרויקט בבקרה” ב-2004-2005. קבוצת מהנדסים ללא גבולות (EWB) נכנסה לענין, ותנסה להרים את הטורבינה שבנינו.
יש כמה תיקונים לעשות, למשל לבנות זנב חדש כי דברים נעלמים במעבדות הסתרים בטכניון (הייתי צריך לקחת את הזנב אלי, כפי שעשיתי עם הלהבים…). התמונה המפגש הראשון בו השתתפתי, והסטודנטים לומדים מה זה מגנטים, כשהם מנסים להפריד את הרוטור הקדמי של הגנרטור. קדימה לעבודה!
זהו. ב-9.12.2009 תהיה ישיבה של וועדת כלכלה בנושא אישור התקנות הישראליות, שהם כזכור האירופאיות שלא מאפשרות מצערת – פשוט תחפשו פוסטים ישנים פה בבלוג. לא משהו, אבל בכל זאת התקדמות משמעותית מעבר למצב הנוכחי!
שר התחבורה ישראל כץ מסביר על התקנות שיועברו ביום רביעי
יש רוח בישראל. למי שאומר לכם אחרת – אני הייתי מפנה למפת נתוני הרוח של ישראל אבל עדיין אין אחת שלמה וזמינה. רק החלק הדרומי קיים. אז אני יכול להפנות לרמת הגולן, לאבי זעירא, הבעלים היחידים של טורבינת רוח קהילתית גדולה – 250 Kw הספק מותקן – בישראל. נקווה שזה ישתנה בקרוב! יש תקנות ואפשר למכור לרשת החשמל חשמל מטורבינות רוח קטנות (עד 15 Kw) וקהילתיות (15 – 50 Kw) במחיר מועדף, כמו עם הפאנלים הסולאריים. אבי לעומת זאת, הרים אתמול תורן מדידה בריא פלוס פלוס בדרום רמת הגולן, בהר בני צפת ליד הטורבינה שלו, כדי לברר את משטר הרוחות שם. הוא רוצה לשים טורבינה חדשה, גדולה יותר, ולעשות יותר חשמל נקי ורווחי. כל הכבוד! התמונות לפניכם –
על התורן כ-4 מדי מהירות רוח, ומד כיוון רוח (למעלה, בניצב למד המהירות הכי גבוה). המטרה במדידת מהירות הרוח בגבהים שונים היא לקבל את פרופיל השינוי של המהירות עם הגובה, וכך אפשר לחזות מה תהיה המהירות בין המדים, או מעל המדים. את מדידת הכיוון צריך מכמה סיבות. אחת – טורבינות גדולות עובדות טוב יותר אם משטר הרוחות מסודר, והכיוון לא משתנה כל הזמן. אבל כך זה בדרך כלל, או לפחות בהמון אתרים. הסיבה השניה והחשובה יותר, היא שאנחנו כמעט תמיד נרצה לקחת מדידות על פרק זמן קצר (שנה) ולעשות קורלציה למדידות ארוכות טווח מאתר קרוב (של 5 שנים נאמר). הקורלציה תהיה מבוססת על כיווני הרוח.
לפני שבועיים עבר עלי שבוע מלא בכנסים. כנסים ירוקים הייתי אומר, אם לא הייתי סולד כל כך מהמילה הזאתי. הכנס הראשון היה ביום שלישי, כנס “נפתח חלון הזדמנויות לאנרגיות מתחדשות” במסגרת כנס טכנולוגיות המים (והאנרגיה) השנתי “WATEC” בגני התערוכה. הכנס ארגן ע“י המשרד להגנת הסביבה, ופתח אותו גלעד ארדן. השר פתח בנאום מרשים, שכלל מסר שהוא כבר חזר עליו בתקשורת – בדיון על אנרגיה סולארית ושטחים פתוחים הוא החליט – הוא בוחר באנרגיה סולארית.“מדובר בהכרעה קשה ולא פשוטה, אך אני מבחינתי קיבלתי את ההכרעה” אמר. לכולם יש בעיות עם שטחים, והוא מבין אותם. שר הבטחון לא רוצה לוותר על שטחי אימון, שר החקלאות לא רוצה לוותר על שטחים חקלאיים. והוא מבין אותם. אז מה? אני מניח ששוב מגיע לשר כל הכבוד. המשמעות של אנרגיה נקייה היא פחות מוות, ופחות סבל. המשמעות של שטחים פתוחים היא אדירה, ואני חושב שהדמיון והחופש האנושי מבוסס על החופש הקיים בשטחים הטבעיים הפתוחים שמסביבנו – אבל לא על חשבון מוות וסבל. ההחלטה לקדם אנרגיה נקייה היא החלטה מוסרית וצודקת – כל הכבוד מר ארדן!
מיותר לומר שהכוונה היא לא לשים חוות סולאריות על כל משטח ירוק ויפיפה. וגם אין בכך צורך – האנרגיה הסולארית היא מפוזרת, אך עדיין לא נצתרך יותר מ-600 קמ“ר עבור כל החשמל שלנו – גם אחרי שעברנו לרכבים חשמליים – ב-2025 עבור גידול אוכלוסיה כרגיל. וישראל היא 22,000 קמ“ר. אז ה-600 קמ“ר האלא הם לא בדיוק רבע דונם. אבל הם זמינים – אם נבחר לראות את התמונה הגדולה.
בכל הציטוטים והכתבות שמתפרסמות ברשת, כמו פה ב-ynet, מתבטאים ביחידות של דונם עבור מגאוואט. זה נותן הרגשה של המון. הרי לנו יש דונם בקושי לחיות עליו. אני מציע להסתכל על הענין באחוזים. ולא שלא מדובר בהרבה שטח – בפירוש מדובר בהרבה שטח! אבל הוא זמין. בואו נקח את המספר של ניר פפאי, שמתאים לחוזה של אשלים, 200 מגאווט עבור 9000 דונם, או 9 קילומטר מרובע (קמ”ר). אם אנו היינו רוצים לצורך הענין, לספק את כל החשמל של ישראל באמצע היום. כלומר בלי אגירה. פשוט כדי שנקבל סדר גודל לשטח שנצתרך. מקובל? טוב – אז ההספק המותקן של חברת חשמל הוא כ-11,000 מגאוואט. לצורך כך נצתרך 55 תחנות דמויות אשלים, על שטח של 495 קמ”ר. ישראל מכילה בתוך גבולותיה כ-22,000 קמ”ר. כך שמדובר ב-2.25% משטח ישראל. המסקנה המתבקשת היא כמובן שיש לנו את השטח הזה, והוא לא ענקי ביחס למה שעומד לרשותינו. כמובן – רוב ה-2.25% הללו מיועדים לשימושים שונים כרגע, אך בשביל זה אנו בוחרים נציגי ציבור, שידעו לשנות את ההגדרות והחוקים בהתאם לצורך הציבורי, והצורך הנ”ל הוא בחשמל נקי ולא מזהם, ובעצמאות אנרגטית! ה-600 קמ”ר מלמעלה אגב מגיע מחישוב יותר מסובך שעשיתי, בהתייחס להתיעלות במתקנים הסולאריים שצפויה בעשור או שניים הקרובים בהם נקים את המתקנים הסולאריים הנ”ל.
הכנס השני בוא השתתפתי השבוע היה כנס “מזון למחשבה” שהתעסק בהשלכות של תעשיית המזון בא אנו נוטלים חלק כל יום על החיים שלנו, הבריאות שלנו, והסביבה שלנו. כנס מדהים, שאני מקווה שפורסם כבר בכמה עיתונים, ומקווה שיגרור המשך דיון. כשמדברים על מזון והשלכה על הסביבה יש הרבה נקודות כואבות. הראשונה היא בשר. אני אוכל מעט בשר, ואף הייתי צמחוני כמה שנים, מאז שיודעתי בקשר להבדלים המהותיים שיש בין אכילת בעלי חיים לאכילת צמחים. אם נשים את הנושא האתי המיידי בצד לרגע, ונניח שרובנו מאמין שהאדם יועד לאכול בשר (טיעוני שיניים, וחך וכדומה) אז הסיבה שאני מפציר בכם לשקול אכילת פחות בשר, היא הנזק שזה עושה לשטחים הפתוחים, ולנחלים ומי תהום. מדובר פשוט על העובדה שגידול בעלי חיים צורך הרבה יותר שטח והרבה יותר מים, מגידול אותה כמות של מזון (כפי שנמדד בפחמימות וחלבונים למשל) ממקור צמחי. היחסים הם ענקיים – והם די ברורים. שרשרת המזון מגלמת בתוכה את הסיפור של הנצילות. אין המרת אנרגיה שיעילה ב-100%. תמיד יש הפסדים. אז בבקשה – אם אכפת לכם משטחים פתוחים, הבינו את הקשר הברור בין איפה אתם אוכלים בשרשרת המזון.
נקודה נוספת שרות אוזקי, כותבת “שנת הבשרים שלי” ו”על פני הבריאה כולה”, שפתחה את הכנס, חידדה היטב, הוא הבעיתיות עם שיטת החקלאות המודרנית. בעצם, אומרת אוזקי, מדובר בהבדל בין שני גישות מהותיות. גידול מונוקולטורה (mono-culture) ופוליקולטורה (poly-culture). השיטה הרווחת, של גידול חד-גווני, של סוג צמח אחד על פני שטחים אדירים גורר אחריו שינוי מהותי. בטבע אנו רגילים לשטחים בהם יש המון צמחים לעומת בעלי חיים. בשטחי הגידול שלנו המצב הפוך. אנו משאירים צמח אחד, מול שלל בעלי חיים. התוצאה היא תמיד מוות של אותו צמח בכמויות גדולות בהרבה מהטבע. הפתרון שלנו ידוע – מדבירים, להרוג את בעלי החיים, ודשנים – לדשן את הקרקע מכיוון שבסוג זה של גידולים אנו מחסלים את הדשנים הדרושים לצמח בקצב גדול יותר מבטבע. בעצם, אומרת אוזקי, כל הפתרונות שמוצעים היום להגביר את כמות התנובה לדונם, נובעים מהשיטה – הנדסה גנטית, דשנים ממוקדים, הדברה ממוקדת – כולם פתרונות שאין בהם צורך באותה כמות אם נשנה פרדיגמה. נעבור לגידול polyculture.
כבר היום יש הוכחות מדעיות שבגידולים של מספר רב של צמחים באותו שטח ניתן להגיע ללא הדברה ודשנים (גידול אורגני) לתנובה שווה ואף גדולה משטח דומה של מונוקולטוקה. למידע נוסף – מאוד מומלץ הסרט fresh וספריו של Michael Pollan
אני מצרף הזמנה של גבריאל וינוגרד – שותפי ב”סולאריקה הגברות סולאריות”, אושיית המסה קריטית בתל אביב:
שלום לכל,
החודש, רכיבת “מסה קריטית” בתל אביב תתקיים ביום שישי, ה27 לנובמבר ניפגש ב 13:30 בכיכר רבין
“מסה קריטית”- למי שלא יודע, היא מסורת עולמית שהתחילה לפני יותר מ15 שנה בסאן פרנסיסקו, ומטרתה לבעלות את המודעות לפתרון התחבורתי החכם ביותר שקיים – האופניים.
מצורפת תמונה מ”מסה קריטית” באירופה. בישראל רכיבות “מסה קריטית” הן יותר קטנות, אבל השנה אנחנו עושים מאמץ מיוחד, במיוחד לאור מצב התחבורה המחפיר והמחמיר בישראל
ביום שישי ה-27 לנובמבר, בשעה 13:30 יתאספו פעילי “מסה קריטית תל-אביב” בכיכר רבין, וייצאו לרכיבה משותפת ברחובות העיר, מלווים ע”י מערכת הגברה סולארית הנגררת ע”י אופניים, ובליווי שלטים, ואופניים מיוחדים למיניהם.
הפעם זוהי הזדמנות מיוחדת לעשות בלגאן תקשורתי ה-27 לנובמבר הוא היום הבינלאומי ללא קניות, והפעם צפויים לקחת חלק ברכיבה גם פעילים של מגמה ירוקה, “גרינפיס”, סלון מזל, קבוצת משנים, גולשי “תל אביב רולרס” וארגוני פעילים שונים.
שימו לב- “מסה קריטית” מתקיימת באותו סופשבוע בכמה ערים בארץ, ביניהם ירושלים, חיפה, כפר סבא אשקלון ועוד.
בנוסף על אירועי “יום ללא קניות”, מדובר במסה האחרונה שלפני ועידת קופנהאגן, ואנחנו מתכננים באמצעות המסה להעביר מסר לנתניהו שיסע לשם וישתתף בוועידת האקלים.
העברת המסר הזה באמצעות אופניים, ועוד בליווי מערכת הגברה סולארית, תהיה פעולה חשובה להעלאת המודעות בישראל למשבר האקלים, ותהווה חלק חשוב במאמץ העולמי ללחוץ על מקבלי ההחלטות לנסח הסכם משמעותי בקופנהאגן.
הרכיבה תסתיים בגינת דרויאנוב בפלורנטין , בשוק קח תן, נאומים ודוכנים, ואם נקבל אישור – במסיבה ומופע שיהיה כולו מחושמל ע”י אנרגיה סולארית.
