אני רסמי מתרגש. כבר יומיים משוטט רנדומלית באינטרנט, מחפש “דב חנין” כדי להתעדכן. מה יהיה מחר רבאק?!
כן, לרבים שאני מדבר איתם אין תקווה. “למי אתה מצביע? הוא מושחת. עזוב, כולם מושחתים” אומר לי גבאי מהפלאפל המיתולוגי בבוגרשוב (טוב, המרקים אני חושב הם עיקר המשיכה, אבל גם הפלאפל אחלה). והוא לא לבד. כבר כתבו את זה לפני – נדמה שצריך להתנצל כשמדברים באופטימיות על בחירות. מה שהיה הוא שיהיה אומרים הפסימיים, החכמים והמנוסים. הפוליטיקה כבר תקלקל. תן לשבת בבית ולהיות מדוכא. ובאמת, קשה לי להאמין בתקווה שזורמת פה ברחובות ב-3 חודשים האחרונים. אני התוודעתי אליה רק בחודש האחרון, בכנס פעילות של עיר לכולנו. בום. איזה כח! בחיי לא הייתי עד לכזאת התארגנות ספונטאנית של שינוי שפרצה לה כמו פטריה דרך האספלט התל אביבי.
דב חנין ועיר לכולנו בפרוש יעשו מחר היסטוריה, ואם כל מיני מערכות בחירות הזויות בחו”ל ובארץ לימדו אותנו משהו, זה שכל קל נחשב. אז אתם יודעים מה? אם אין לכם אמונה, אז עשו לי את הטובה, ולכו להצביע! כי אני מאמין שדב חנין ועיר לכולנו יקחו את ה-5 שנים הבאות ויכוונו את תל אביב למאה ה-21 של כולנו !
הצבעתי!
גם אני מקווה שיהיה דוב!
אני מקווה שבכלל כל המועצות האזוריות החדשות שיקומו, יהיו מודעים לבעיות התחבורה ופתרונם באמצעות תחבורה ירוקה.
כאן בירושלים המצב קטסטרופלי. אין תחבורה ירוקה/לא ירוקה נורמאלית. והרבה כלי רכב חשמליים לא עומדים בטופוגרפיה.
אני גם שותף לתקווה הזו. דברים זזים לא, למשל בירושליים, שם ברדק הרכבת הקלה נמשך נדמה לנצח. צריך הנהגה מקומית חזקה, שרואה בתחבורה ציבורית נקיה בסיס לעיר ולא פשוט בוחרת במבצע הכי זול, עם מעט מעקב והרבה פרסום. אמן. אם מסתכלים על הכמעט תוצאות בתל אביב, בשעת לילה מאוחרת זו – עוד לא אבדה תקוותנו!