גשם גשם

שבועיים וחצי אני פה, ולא תפס אותי הגשם פעם אחת.
טוב, עד היום. לאחר יום שלם של הליכה על נייר מגבת דחוף בנעליים (החלפתי כל 20 דקות בהתחלה, אח”כ זה נרגע) החלטתי לא עוד! תפסתי טרמפ לבוסטון לקחת את התיק אופניים/גב החדש שלי, של knog (אחלה תיק, אבל נראה לי שלקחתי את האחד בלי ה-universal joint בטעות), יחד עם בחור שעובד קיץ בחברה שהייתי בה – סטודנט ב-MIT, גר באחד מה-fraternities ה-alpha kappa phi gamma האמריקקים האלה. לא ברור. את הדרך חזרה לעומת זאת – התחלתי ב-subway. מאוד התלהבתי פה מהאופניים התחבורה ציבורית שבוע שעבר. אבל – תמיד טוב שיש אופניים מתקפלים. כי מה שלא שמתי לב, זה שב-green line של התחתית, אסור אופניים! אבל, ברגע שקיפלתי – בלי להכניס לתיק, או לקפל עד הסוף כולל הורדת גלגל וכסא – סתם, קיפלתי את ה- montague באמצע – השומר,שלפני רגע הוריד אותי מהרכבת, אמר – let him on – he got it folded! – אך. הלואי אצלנו. הייתי צריך פעם לריב בתחנת הרכבת בית יהושוע עם הפקח, כי הכידון בצבץ החוצה מהשק בד שעוטף אותם. בצבץ! כל כך התעצבנתי אז, שבסוף נסעתי הביתה על האופניים. ויוה לה פרנס! אה, ארה”ב!