טורבינות רוח לת”א!

כתבתי כבר כמה דברים על טורבינות רוח עירוניות, והם מופיעים פה למשל. לאחרונה, הודות ליוזמה מבורכת של שר התשתיות שלנו, עובדים במשרדי רגולטור החשמל על תעריפים מיוחדים לטורבינות רוח קטנות. טורבינות רוח, שאדם בודד יוכל להתקין על גג ביתו, ולספק חלק מתצרוכת החשמל.

אז זהו, שאני רוצה לומר כאן כמה מילים על המילים שהודגשו במשפט האחרון. על גג ביתו. לא, אין זה מומלץ להתקין טורבינת רוח על גג הבית, מכמה סיבות. בפוסט הזה אני רוצה לומר כמה מילים על טורבינת רוח ביתית, וטורבינת רוח עירונית בפרט. המון ממה שאני אומר נכתב ברוח ניסיונם של אחרים כגון Paul Gipe.

טורבינות רוח קטנות הן טורבינות רוח שמיצרות פחות מ-10-100 קילוואט בשיא תפוקתם (30-40 קמ”ש בד”כ). לכן הן יהיו בקוטר להבים שלא יעלה על 10 מטר בד”כ, על מגדל של בין 10-30 מטר, ועלות של עשרות אלפי שקלים. כמות החשמל שהן מייצרות היא בסדר גודל של צריכה ביתית ממוצעת, ומכאן השם – טורבינות רוח ביתיות.

איך נקבעת תפוקת האנרגיה? לפי הרוח כמובן. וכאן מתחילה ההבנה – שיש להתקין טורבינות רוח, היכן שהרוח נושבת בשיא הכח. תפוקת החשמל של טורבינת רוח עולה כמו המהירות בחזקה שלישית. כל טיפה חשובה.לכן, מומלץ להתקין טורבינות רוח קטנות לפחות 10 מטר מעל כל מחסום ברדיוס של מאה המטר הקרובים.
האם גג של בית עונה לדעתכם על המשוואה הזו?
התשובה היא לא מוחץ! כל טורבינת רוח סטנדרטית (פרופלור, ציר סיבוב אופקי) שהותקנה על גג בית נתקלה בכשלון מוחלט. הרוח הטורבולנטית גרמה למאמצים שפירקו את הטורבינה מהר מדי, הרוח פשוט היתה חלשה מדי ולא יצרה מספיק חשמל!
איפה כן טורבינות רוח עירוניות יכולות להיות יעילות? גבוה כמובן. על גורד שחקים, הרוח מספיק גבוהה כך שמיקום מנוך אפילו מעל הגג יפיק תנובת חשמל נאה.

בנוסף, טורבינות רוח המותקנות על גג בית צריכות להיות מותאמות לאופי הרוח. מכיוון שלא נרים טורבינה גבוה מספיק מעל הגג לעמוד בתנאים שקבעתי (אזור עירוני – אולי זה לא אפשרי בגלל המבנים סביב), הטורבינה צריכה להיות עם ציר סיבוב אנכי ומותאמת למצב. טורבינות כאלה, יש ווירטואלית לרוב. מעשית – נאדה. מלבד התקנות מועטות, אין שום טורבינת רוח עירונית לגג בית שהנה מוצר מוכח ומתאים היום בשוק (אך כולי תקווה שתהיה בקרוב!). ישנן הרבה הבטחות. במיוחד צריך לשים לב לאלה המדגישים כי הטורבינה עובדת גם ברוח של 2 מטר לשניה. זה נחמד. אך אין שם באמת הרבה אנרגיה. האנרגיה – ברוחות החזקות! אין למהירות תחילת הסיבוב , או התפוקה של הטורבינה שום משמעות אמיתי מבחינת כמה חשמל מיוצר בסוף היום. ההבדל בין 2 ל-3.5 מטר לשניה הואאחוזים בודדים אם בכלל.

נחזור לרוח. באיזה ערים בארץ יש משאב רוח מתאים בגובה בו רובנו גרים? אז זהו, שאין ממש. רק אילת. טבריה בשעות מסוימות.  בשדה דב לדוגמא המהירות הממוצעת היא כ-4.5 מטר לשניה (או מעט פחות מכך).אי לכך, אין הצדקה להתקין טורבינת רוח בכלל, בטח לא כזו שיושבת צמוד לגג בית ולא משנה מאיזה סוג היא, היא לא תחשף לרוח מספיק חזקה. היוצאים מהכלל הם כמובן גורדי השחקים, או מיקומים מיוחדים, הודות לגיאומטריה של המבנים מסביב, כמו הטורבינה המפורסמת בבחריין, שיוצרים הגברה מקומית של מהירות הרוח.

אז מהי לטעמי טורבינת רוח עירונית? כזו המתאימה לתושב העירוני והערני בתל אביב שלנו למשל?  טורבינה גדולה. עם קוטר להבים של 30 מטר לפחות, על מגדל של כ-50-70 מטר. איפה הוא יתקע אותה לעזאזל אתם שואלים?? איפה שיש רוח. והוא לא יתקע אותה לבד כמובן, אלא יצתרף לקואפרטיב, כפי שעשו תושבים בקנדה, וארה”ב לפניו. אנחנו – נבחר באחד מהאזורים ברוכי הרוח בישראל, למשל איזור אילת, שם הרוח הממוצעת היא 6.5 מטר לשניה (23.4 קמ”ש) בגובה 50 מטר.

קואפרטיב אנרגית רוח היא הדרך הכי טובה לנצל אנרגיית רוח באיזור עירוני, החשמל יקזז פליטות במקום אחר, הכסף יחזיר את ההשקעה, וכולנו נהיה מרוצים.
להרצאת פתיחה, לכל המעונין להצתרף לקואפרטיב האנרגיה המתחדשת הישראלי – בואו להרצאה בעץבעיר. ההרצאה בתשלום, ע”י עופר בן דב וכוללת סיור מוקדם בעץבעיר.

להרשמות – הכנסו לכאן.