rurrenabaque

לא יהיה לי עוד מקום לכתוב את השם הזה – אז הכותרת תפסה תענין.
רורה נבקה. נשמע כמו שני מילים – לא?
בכל מקרה – חווית הגונגל על כל חמשת ימיה – שהתחילה כאן – ראויה לציון.
היה נהדר.
אני מניח שלמרות כל צמחים במבט מקרוב בתוך הגונגל – הנמלים הענקיות וכדומה

DSC_0517

– החוויה שתחרט יותר מכל בזכרוני היא המבט מהתצפית בשעת בין ערביים, ומחול התוכים הירוקים, כשמעליהם עושים ווישים שלושה תוקים צבעוניים הלוך ושוב – עד שתפסנו אותם יפה במצלמה (כל הכבוד יערה!)

DSC_0989

ועוד כמה תמונות –

אחרי הפרפר המרהיב הזה, יותר יפה מהפרפרים שראיתי בפעם הקודמת בגונגל, עקבתי אל גדת הנהר הבוצית, ותו¨כ שרגליי שוקעות, ניצלתי את כמות המגה פיקסל המרהיבה במצלמה של יערה לצלם את זה

DSC_0730

ומה עושים בגונגל כשנגמר המים?
מסתבר שיש מיליון וחצי אפשרויות- אבל האחת החביבה על רנה, מדריכנו שיזכר לטובה, היא השרך ציפורני חתול – unya de gato.
שרך מטפס שכזה, מהסוג שטרזן מאוד אהב, ומסתבר שאם חותכים אותו נכון אז יש מים טעימים בתוכו. מה זאת אומרת חותכים נכון? טוב. יש לו תחתית-שורשים, ויש לו את הלמעלה-צמרת. מה חותכים קודם? לפי רנה את החלק העליון, ואז התחתון. אצלי זה מסתדר נהדר. הרי המים עולים מהקרקעית למעלה בכח הלחץ הקפילרי שהתאים של השרך מפעילים.
עץ – among other things – זה משאבה סולארית.
אם תחתכו קודם למטה, כל המים ישאבו מעלה בגלל אותו לחץ קפילרי – ואתם תשארו צמאים!
אז חותכים. ושותים!

DSC_0810

ומה עושים כשרעבים? מבשלים את זה למשל –

DSC_0684

שאר התמונות – פה

ואולי הערה לגבי הוסטלים ברורה נבקה, לכל הטיילים בדרום אמריקה שעוד יגיעו לפה בגל גאות ושפל עולה יורד ומסתובב –
לובו. mirador de lobo.
כן. המליצו לנו לפני שהגענו (תודה לאביב והילה!) שגם המליצו לעשות את הגונגל קודם כל ואחכ הפמפס – שהתברר כחוויה חביבה אך לא הרבה יותר מכך –
אבל כירדנו מהמטוס, מיד הכרנו בחור ישראלי (another story) והתגלגלנו איתו להוסטל הכי ימני בעיר (לא פוליטיקה, פשוט בצד ימין כשמביאים אל הנהר!, הכל על גדות הנהר ששמו בני, השאלה איפה) ואח¨כ, בעקבות יוסי וארנה שאיתם היינו בגונגל, התגלגלנו להוסטל בני (על שם הנהר) ורק לבסופ ללובו.
המחיר הכי זול עבור התמורה הכי טובה! ותמונה זה 1000 מילים –

DSC_1233

או. ולבסופ – אני מתבאס שלא הכרתי את החברת טיולים הזאת לפני שהגענו לרורה נבקה, אם רק בגלל שהם קואופרטיב גאה שחי וקים לו 20 שנה על טהרת האקו טוריזם- כל הכבוד!

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in ללא שיוך. Bookmark the permalink.

One Response to rurrenabaque

  1. alone in israel says:

    Awesome pictures – haven’t checked out your blog for a while, really like the spider and twin jet butterfly! btw, never noticed how much you use flash based stuff until now (don’t have flash plugin in this brower. it isn’t an ipad).

    anyway keep having fun,

    Alon

Leave a Reply

Your email address will not be published.