ישנן שני גישות עיקריות לניצול חשמל מהשמש – ניצול אור השמש בתהליך המרה ישיר, שמש-חשמל, ע”י פאנל פוטוולטאי, וניצול אור השמש לחימום נוזל , שמחמם בתורו מים, מתחממים לקיטור ומניע טורבינה שמסובבת גנראטור, כלומר ייצור חשמל תרמוסולארי.
יתרון מובנה של השיטה התרמוסולארית הוא היכולת לנצל את החום השיורי, החום שנוצר מאיבודים בהמרות השונות.
לכן היה לי מאוד מרענן לראות ניצול של החום שנוצר מהביזבוז בממירים (Grid Tie Invertes ) לבצע עבודה מועילה בצורה כל כך פשוטה.
מה שהם עושים עם ה-837 קילוואט על הגג הזה (!) זה להמיר את החשמל שנוצר בתאים (זרם ישר) לזרם חלופין תואם רשת, דרך סט של ממירים.
הממירים עצמם הם אף פעם לא 100% יעילות, ובמקרה הזה, ההספק הגדול יוצר גם הספק גדול יחסית של חם – 45 קילוואט – אפילו עם הנצילות הגבוהה של הממירים, והם משתמשים בזה כדי לחמם את חדרי העבודה במבנה! מעולה.
בארץ, הבעיה עם תחנות ממסר היא בדיוק הפוכה – הרבה אנרגיה מושקעת כדי לקרר את הפחון הלא מבודד בתוכו יושבת כל האלקטרוניקה מפיצת החום, על מת שאותה אלקטרוניקה לא תבשל עצמה למוות.
