התבקשתי לכתוב 5 עובדות לתלמידי כיתה י’ איפשהוא, להלן 5 העובדות הכי מענינות על אנרגיה סולארית שמצאתי:
1. אנרגיית השמש הנוחתת על פני שטחי היבשות בכדוה”א היא פי 10,000 מהצריכה הממוצעת שלנו כיום.
2. אנרגית השמש שפוגעת באמצע היום ב – 2 מטר מרובע שווה לצריכת החשמל של קומקום חשמלי
3. כדי להפעיל מכונית קטנה – נאמר 25 קילוואט (חצי ההספק המקסימאלי של פיאט 127) – צריך כ-170 מ”ר (עם הנצילות של התאים הסולאריים היום), או פאנל של כ-17 מטר אורך על 10 מטר רוחב! שטח של שני דירות ממוצעות בתל אביב (שמחולקות כל אחת ל-4 יחידות דיור).
חישוב: 1000 וואט למטר מרובע בקרינה מקסימאלית (“קרינה מקסימאלית” זה לא נתון מדויק , הוא קצת אופטימי אך משתמשים בו בכל מקרה) ונצילות של 14%.
4. אין שום בעיה של שטח (ראה עובדה 1) גם בישראל – כיסוי שטח של 200 קמ”ר יספק את הצריכה הרגעית העתידית שלנו גם בעוד 10 שנים, בעוד שטח מדינת ישראל כ-22,000 קמ”ר.
5. הבעיה הגדולה – אגירה. לאחרונה נעשתה פריצת דרך של ממש ב-MIT (בוסטון – ארה”ב), עליה שמעתי בהרצאה של החוקר במכון וויצמן ברחובות היכן שאני עובד.
הוא עובד על הבעיה של אגירה כל הקרירה שלו, ב-30 שנה האחרונות, והוא וצוותו הצליחו לחקות את תהליך האגירה של הצמח בצורה ראשונית – פרוק מים למימן וחמצן באופן יעיל (כולם יודעים לעשות זאת באופן לא יעיל) שיטה שהצמחים עושים. הוא מתכוון להשתמש בתאים סולאריים לייצר את הזרם החשמלי, ובחלק פרוק המים של התהליך דמוי הפוטוסינתזה לייצור מימן (אגירה – בשיטות המקובלות והבעיתיות)
5 עובדות על אנרגיה סולארית
This entry was posted in אוויר לנשימה and tagged אגירת אנרגיה, אנרגיה סולארית, פריצות דרך, תקווה. Bookmark the permalink.
לגבי 4 – אולי אין בעיה של שטח אבל יש בעיה של מחיר (אולי אני טועה – מה התחשיב הכלכלי?).
לגבי 5 – לא הצלחתי להבין בדיוק (גם לא הצלחתי לראות את הסרטון משום מה, אז אולי בגלל זה…) איך תתבצע אגירת המימן. זו הרי בעיה לא פשוטה בכלל.
באמת יש בעיה של מחיר, וזו הבעיה היחידה. כל השאר (מלבד אגירה) הן בעיות מסדר שני. בעית המחיר, נובעת ממספר דברים, כמו מההרגל שלנו לקבל חשמל זול בכיס, אך יקר סביבתית ובריאותית, שלא לדבר על מלחמתית, באופנים שאותן אי אפשר לכמת בקלות.
אין דרך שתבין זאת מהסרטון הנ”ל. כנס לאתר של Daniel Nocera . בסרטון הוא מתייחס אך ורק לנושא ייצור המימן בצורה נצילה ע”י פרוק מים בתהליך דמוי פוטוסינתזה. הנושא השני, האגירה, הוא נושא שהוא לא מתיחס אליו כאן.
אגב, אתה יודע מי אני , רמז: אני יושב כרגע בדנמרק ולומד על פרופלורים מגודלים בסימן מינוס…
מר שנקר! טוב לקרוא אותך בבלוגי הצנוע
ותאמר לי – אם אתה כבר בענין – אני מחפש קוד (רצוי matlab או C) שעושה אנליזה למדידות רוח רב שנתיות – יש לך משהו בסגנון?
רגע, לאט… אני רק חודש פה. כרגע אני אוכל כל מיני קורסים כלליים כגון FEM ומבנים מרוכבים (רחמנא ליצלן איך הגעתי לזה), אני עוד רחוק מלהתעסק בעסק עצמו. אבל כבר בסמסטר הבא אמור להיות לי קורס ב- Risoe, אני חושב שבדיוק בנושא הזה. עדכונים בהמשך.
מגניב. כיף לשמוע! אנחנו נהיה בקשר… הפרויקט הנוכחי שלי הוא הרמת קואפרטיב אנרגיות מתחדשות – דנמרק זה כמובן המקור לענין! אנחנו נתחיל כנראה עם מערכת סולארית גדולה אך החזון הוא טורבינה מסחרית או שתייים
תגיד לי – אולי תוכל לעזור לי עם חוב ישן לעומרי רנד – בעתי בטענות על כך שבפקולטה יש רק תמונות של מטוסים ופצצות, והוא אמר – אין בעיה, תביא פוסטר של טוררבינות רוח, אז נשים. לא מצאתי תמונה ברזולוציה מתאימה אף פעם. אם תתקל באחת… או אולי פשוט תצלם!
רשמתי לפניי. אנסה לברר – בטוח יש פוסטרים יפים של יצרניות.
אשמח לשמוע אם יש התפתחויות בתחום האגירה, מחכה לפריצת דרך
תודה!