כמה טוב שאני משעשע את עצמי מהכותרות האלה. יום ראשון שאני חובש את עצמי. כתף וירך. אז את הירך כבר ראיתם קודם – היא נראת הרבה יותר טוב עכשיו. הכתף לעומת זאת… זה סיפור אחר. כמעט לא האמנתי לרופא היום בצהריים כשהוא הוריד את הסיכות האחרונות. חשבתי שעוד נשאר לו איזה תחבושת להוריד. מה – הדבר החום/צהוב/אפרפר הזה זה הכתף שלי?! טוב, אומנם התחושה עדיין לא לגמרי שם – אבל זה מה יש. אז עכשיו חבשתי את זה בעצמי לראשונה. די מאתגר אני חיב לומר. והנה, אני מוסיף עוד משהו לרשימת הדברים שללמוד טיסנאות (בקלוב התעופה לישראל אה! לא בחוגים חאפריים) עוזר לך. על העור המושתל על הכתף (שמתגעגע לימים הטובים על הירך לדעתי) מורחים משחת ווזאלין עם סטרואידים ועליה מניחים רשת ספוגת וזלין. הנחת הרשת אינה ענין של מה בכך, ודומה מאוד לאקט של הספגת בדי קרבון/קבלר/פיברגלס בשרף אפוקסי. אתה לומד עם הניסיון את היחס בין לחיצה כל הבד בעדינות עם האצבעות תוך כדי מעבר לאורכו, לבין הפעלת תנועות מריחה ארוכות. נו, אותו דבר פה. ומה עם קפיטליזם? שיטה חביבה. לא הנאו-ליברליזם שמנסים לדחוף לנו בתור ה-one size fits all . אלא השיטה המשלבת את השוק עם המדינה. סוציאל דמוקרטיה למשל (כמובן – אפשר לכוון גבוה יותר). לפני שבועיים ראיתי ראיון בידיעות אחרונות (סופ”ש, אנחנו קוראי ידיעות בסופ”ש. לא מוצא את הכתבה ברשת, אך הנה אחת מהארץ) עם Ha-Jonn Changבעקבות צאת ספרו החדש 23 Things They Don’t Tell You About Capitalism (Penguin Books Ltd; 2010) ISBN 978-1608191666 .
אחד הדברים הנחמדים ב-kindle הוא שמיד הספר הזה היה לי ביד. כשנכנסתי לאשפוז לפני שבוע הורדתי את הספר הקודם שלו, Bad Samaritans: The Myth of Free Trade and the Secret History of Capitalism (Bloomsbury; 2008) ISBN 978-1596915985 ואני עכשיו איפשהוא בפרק 5 שלו. אני מציע לכל מי שבטוח שהפרטה היא הדרך היחידה והמדינה אף פעם לא תוכל לנהל דברים ביעילות כמו השוק החופשי לקרוא את הספר הראשון, או השני, או שניהם, ולקבל מהכלכלן דנן שיעור בהיסטוריה ובריאליזם. בתור מישהו שממדל את הזרימה על פני האטמוספרה במשוואות מאוד מסובכות, שעדיין לא תופסות את כל מה שקורה שם, אני תמיד מודהם מהפשטות של המודל האנושי במשוואות הכלכלה הניאו-קלאסית. אבל אני לא שם מיליארדים על המשוואות המקורבות שלי, והם כן…
טיסנאות מלנומה וקפיטליזם
