הרבה דברים קורים, ואני לא ממש עומד בקצב. פלא שלא כתבתי פוסט חדש כבר איזה חודש? נו, אני די מתרגש, מחרתיים אני נותן הרצאה לפני קבוצת פקידי ממשל אפריקאיים (זימבבווה, גאנה, אוגנדה…) ואף פקיד סיני אחד, בנושא טורבינות רוח קטנות לאזורים מנותקים מהרשת. זה לא משהו שממש יוצא לי לעשות, למעשה קשר ראשון עם עולם שלישי מאז שחזרנו מפרו. אה – חוץ מהעבודה עם נועם ואלעד מ-CometME. מה לעשות – עולם שלישי זה גם פה… היה לי שבוע של הרצאות, עם הפתיחה עם מהנדסים ללא גבולות ביום ראשון (הנה וידאו של הקלטה של ההרצאה, 7 דקות) ואז ביום שני הרצאה בכנס “אנרגיה וסביבה הרביעי” של החברה להגנת הטבע. הפאנל נקרא “רוח ואש” (שילוב מילים יפה, למרות שהוא פשוט תוצאה של דחיפת 2 הרצאות על ביומאסה ופסולת עם 3 הרצאות על אנרגיית הרוח בישראל). הנושא כמובן הוא טורבינות רוח וציפורים. אני כתבתי על זה רבות בעבר. אני חושב שהמסקנה היתה חיובית. יש מקום לאנרגיית רוח בישראל – וצריך לשלב מפת רוח לאומית שתעשה (כולי תקווה בקרוב), עם מפת נתיבי נדידה ואזורי קינון של ציפורים ועטלפים על מנת להבין היכן צריך להימנע מהקמת טורבינות רוח. כי המשוואה היא ברורה: טורבינות רוח הן מקור נקי (הררררבה יותר מגז טבעי למשל) ומתחדש (ממש לא כמו גז טבעי לדוגמא) ויש פוטנציאל למספר אלפי מגאוואט בישראל. אם תצרפו לזה את העובדה שזהו מקור אנרגיה זול בערך פי 2 מאחיו הסולארי (פוטוולטאי או תרמוסולארי) תקבלו מניע ברור לנצל את משאב הרוח המתחדש והנקי להחלפת שריפת פחם וגז. הרוח שנשבה מהכנס היא התנעה מחודשת של תוכנית אנרגיה לאומית (כן, אין לנו כזו. עולם שלישי…) ושילוב נושא הרוח, כמו השמש, איתור שטחים ואסטרטגיה ברורה, שצריכה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שקבענו בשלב ראשון, ולכוון גבוה יותר בעתיד. אין לנו תירוץ. יש כאן רוח, ויש כאן שמש. אפילו את הבעיה המהותית של אנרגיות מתחדשות, אגירת האנרגיה, יש לנו אפשרות ייחודית לפתור – עם השילוב של מצברי רכבים חשמליים כאגירה (אגסי כבר בודק את הנושא בדנמרק). וכמובן אגירה שאובה אפשר להקים במקומות רבים בארץ. אפרופו אנרגיית שמש – הייתי צריך להשלים את התמונות שלי עם כלי תחבורה סולאריים – עד כה הצטלמתי עם מזל”ט, מל”ט ואופניים סולאריים. אז עכשיו התור להצטלם עם מכונית –
אם גם אתם רוצים להצטלם עם מכונית סולארית – עוד לא מאוחר. לא צריך לסוע לשוויץ.
