אני רואה את הטד הזה כמו המשך ישיר לטיעונים שברי שוורץ מעלה ב-practical wisdom – המערכת עובדת נגדנו. לא איתנו. ואנחנו, כך מספר דייב מסלין, לוקחים את הריאקציה של אנשים אליה כסימן לאפטיה ולחוסר אקטיביזם, כשלמעשה בתוך התנאים שהמערכת הכלכלית-פוליטית-פרסומית שמסביבנו זוהי התגובה המתבקשת. מה לעשות? צריך כמובן, אט אט, לשנות את המערכת. דייב מדבר על קנדה, אבל אני חושב שאת מה שהוא כותב על פוליטיקה אפשר היה באותה מידה להדביק לתוית “ישראל”. אז איך משנים? טוב, צריך לבחור משהו ולהיות אקטיביים בו. לעזור למערכת להשתנות. אני בוחר בתקופה זו של חיי להקים ולהתצתרף לגוף דמוקרטי יזמי בתחום האנרגיות המתחדשות ושימור האנרגיה. יש עוד הרבה אופציות. תתפקדו למפלגה! תצתרפו לארגון קהילתי! אולי תעזרו להסריט או לכתוב סיפורים על גיבורים קהילתיים, שהלכו אחרי ליבם, ולא על סופרמנים שנבחרו מלידה. דייב חושב שזה חשוב.
מבט רענן על אפטיה
This entry was posted in אוויר לנשימה, התנועה הירוקה, קואפרטיב אנרגיה מתחדשת. Bookmark the permalink.