לי בנושא הפחד מהריגת ציפורים ע”י טורבינות רוח, והעובדות, היא עדות של אגודת צפרים אמריקאית ב-2006 – אגודת ציפורים אמריקאית שמעידה שהיא בעד קידום השימוש באנרגיית הרוח. למה? פשוט מאוד – כמות הציפורים הנהרגות ממעשיי אדם אחרים (חלונות זכוכית ובניינים, רכבים, חתולי בית, רעלים לקטילת עשבים וכדומה בשימוש נרחב בחקלאות ועוד) היא פי 10,000 ויותר ממקרי המוות מטורבינות רוח! לכן, ההקטנה של הזיהום מייצור חשמל, ע”י ייצור חשמל נקי מטורבינות רוח הרבה יותר גבוהה, ולכן הם מקדמים אותה! ג’ון פליקר, הנשיא של אגודת אוהבי הציפורים, מגדיר את זה כך: “כשאתה מסתכל על טורבינת רוח, אתה יכול למצוא את הגופות של הציפורים ולספור אותם. עם תחנת כח מופעלת בפחם, אתה לא יכול לספור את הגופות, אבל התחנה תהרוג הרבה יותר ציפורים”.
עוד מקור מדעי להשוואה בין כמות הציפורים הנהרגות מטורבינות רוח (מדגם מהחוות הקיימות כיום בעולם) לעומת הערכה של כמות הציפורים שנהרגות משינוי אקלים, גשם חומצי וזיהום אוויר כתוצאה מתחנות פחם (שוב – בלי לדבר על בני אדם שנהרגים מכל החוליים הללו) ניתן למצוא אצל החוקר Benjamin Sovacool ,Sovacool, BK. “Contextualizing Avian Mortality: A Preliminary Appraisal of Bird and Bat Fatalities from Wind, Fossil-Fuel, and Nuclear Electricity,” Energy Policy 37(6) (June, 2009), pp. 2241-2248. Available at http://dx.doi.org/10.1016/j.enpol.2009.02.011.
כמה מקורות נוספים, המשווים גם את היחס בין כמות הציפורים הנהרגת מטורבינות רוח לבין קוטלי ציפורים אחרים כמו בניינים גבוהים, קווי מתח גבוה וחתולי בית ורחוב –
האגודה הדנית לאנרגיית הרוח – No collision between birds and turbines
(הכי וותיקה בתחום. אנרגיית רוח הגיע בדנמרק מהתושבים ולמען התושבים דרך מייזמי רוח קהילתיים וחקלאיים בעיקר).
האגודה האמריקאית לאנרגיית הרוח – שאלות ותשובות על טורבינות רוח וציפורים
(יישום אנרגיית הרוח בארה”ב עבר חבלי לידה קשים בשנות ה-80 היכן שנעשו טעויות עם מיקום של טורבינות רוח, וסוגי המגדלים שנבחרו עבור טורבינות הרוח, שתרמו להרג ציפורים גבוה מהקיים היום. ההרג ההיסטורי הזה מניע את הפחד מהרג ציפורים כיום).
wikipedia – Environmental impact of wind power
אני ריכזתי מדריך על טורבינות רוח קטנות וקהילתיות באתר הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות בו אני חבר, שמכיל התייחסות גם לטורבינות רוח וציפורים. חשוב לזכור – מקרי המוות המינוריים של ציפורים מטורבינות רוח הן בטורבינות הגדולות, וגם הן מוגזמות וקטנות לעומת ההרג שנחסך משינוי האקלים והזיהום. בטורבינות קטנות עד 50 קילוואט לעומת זאת אין שום סכנה כזו בכלל. אז הנה זה שוב פה לסיכום – שוב, רק לגבי טורבינות רוח גדולות. והגרף מציג יפה את היחס בין טורבינות רוח (פצפון בצד שמאל) למעשיי אדם אחרים (גדול – כל השאר) :
ציפורים
החשש העיקרי – והכי מוגזם – מטורבינות רוח הוא פגיעה בציפורים. אפילו הטורבינות הגדולות, הממוקמות בחוות רוח, אחראיות לפחות מ-0.003% ממקרי המוות של ציפורים מעשה אדם בארה”ב. חתולי בית וחלונות זכוכית לשם השוואה אחראיות ל-10,000 פעמים מקרי המוות ביחס לטורבינות רוח גדולות. השוואה עבור ארה”ב ניתנת באיור 17. גם עבור אזור הגירה של ציפורים כמו ישראל, אין סיבה לחשוש מטורבינות גדולות אם ממקמים אותן נכון. ב-1986 נעשה מחקר על ה-San Gorgonio pass בארה”ב, היכן שממוקמות חוות רוח ועוברות 69 מיליון ציפורים בשנה, ונמצאו רק 38 ציפורים מתות, המהוות 0.00006% תמותה. עבור טורבינות רוח קטנות לא נעשה מחקר כזה מקיף, אך מכיוון שהן קטנות באופן משמעותי, וממוקמות בדרך כלל כטורבינות בודדות, ניתן להניח שאחוז מקרי המוות יהיה נמוך אפילו יותר מהמספר הנמוך גם ככה בטורבינות גדולות.
איור 17: גורמי המוות לציפורים, כולל טורבינות רוח גדולות (בצד שמאל). מקור – Erickson et al. 2002
קראתי פעם כתבה בסלשדוט על טורבינת רוח אנכית, שנראית כמו עמוד גדול ומסתובב, שאחד היתרונות שלה היא שהיא לא הורגת ציפורים, כי הן רואות אותה בתור עמוד אז הן לא מתקרבות אליה בכלל.
הכתבה עדיין שם. למרבה הצער הלינק שמקושר לסיפור האמיתי נשבר.
העובדות שמוצגות בדף הזה מראות שטורבינות רוח גדולות לא הורגות ציפורים בכמות שבכלל קרובה לכמות ציפורים שנהרגות בגלל הזיהום וגזי החממה שנפלטים משריפת הפחם שהן מחליפות. ויותר מזה, היחס בין כמות ציפורים שנהרגות מטורבינות רוח לעומת מעשי אדם אחרים הוא גם מזערי – ראה את הגרף למעלה.
לכן – לא צריך להמציא “טורבינת רוח שלא הורגת ציפורים” – הן כבר כאלה! הציטוט של המון ייצרנים, כאילו הם פתרו את הבעיה הנוראית של הרג ציפורים, הוא דמגוגיה – אין בעיה כזו. כמות הציפורים שנהרגות מטורבינות רוח זניחות לעומת עמודי מתח, חתולי רחוב, בניינים גבוהים, הנזקים של כריית המחצבים המאובנים במדינות רחוקות (כן, גם שם יש ציפורים) והנזקים של שינוי אקלים מעשה אדם שהקמת טורבינות רוח לייצור חשמל נקי הן אחת מהדרכים להלחם בהם. כפי שציטטתי מהצפר למעלה “כשאתה מסתכל על טורבינת רוח, אתה יכול למצוא את הגופות של הציפורים ולספור אותם. עם תחנת כח מופעלת בפחם, אתה לא יכול לספור את הגופות, אבל התחנה תהרוג הרבה יותר ציפורים”.
שלום חנן
אני בוגר שני קורסי פרמהקלצ’ר וצפר במיקצועי
אין ספק כי למיקומים שונים של חוות רוח תהיה השפעה שונה על אוכלוסיית הציפורים
ההשוואה סוגי הגורמים השונים הפוגעים בציפורים אינו רלוונטי לישראל.
בכתיבתך החסרת שלוש עובדות משמעותיות:
1. לא (!) ניתן לדעת את היקף הפגיעה של טורבינות רוח על ציפורים. הגורמים לכך הם: סילוק פגרים ע”י טורפים, גובה וצפיפות הצמחייה, ויעילות חיפוש. לכן הציטוט לעיל אינו נכון כלל בכל הקשור לפגיעה בעופות (פירוט מלא במסמך שפרסם ארגון הציפורים העולמי Birdlife International
,http://www.birdlife.org/eu/pdfs/BirdLife_Bern_windfarms.pdf
2. ישראל יושבת על ציר נדידה מהגדולים בעולם אם לא הגדול בינהם (Frumkin 1996). מחקר המכ”ם העיקרי שבוצע בארץ העלה 400 מיליון (!!!) עופות בעונת נדידה אחת. מחקר זה כיסה בעיקר את אזור הערבה ומרכז הנגב. כולן נודדות לילה בלבד.
3. הקביעה שציינת כי “אין בעיה כזו” (ציפורים שנהרגות מטורבינות) הינה שגויה, ואכן גם זו דמגוגיה. הנה קישור מאמר לדוגמה, כמוהו ישנם רבים נוספים
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1365-2664.2011.02054.x/abstract
התייחסותי הינה לטורבינות מסחריות כמו אלו המתוכננות לקום בבקעת ערד ובצפון רמה”ג ולא לטורבינות בייתיות.
כתבתי בנושא עבודה סמינריונית, אשמח להעביר לך אם תרצה.
אני בעד אנרגיות מתחדשות אבל חושב שהן, נכון להיום, אשליה דוגמת המיחזור שגורמת לנו להמשיך לצרוך בצורה לא הגיונית ולחשוב שזה בסדר כי זה מתמחזר.
השינוי האמיתי הוא שינוי תרבותי תפיסתי הרבה לפני שינוי טכנולוגי.
לדעתי יש למקד את תשומת הלב בהתייעלות אנרגטית ובתרבות הצריכה.
שבוע טוב
אורי
הי אורי, שמעתי עליך מנועם בתחילת השבוע אז נעים להכיר 🙂
“השינוי האמיתי”. כלומר פתרון מלא לבעיות האנרגיה שלנו, שהוא בר קיימא על כל מובניו. זה בפרוש צריך לכלול שינוי תרבותי, כפי שכתבתי גם אני רבות פה בבלוג. שינוי תרבותי וכמובן – גם שינוי טכנולוגי. כי אלא אם כן אנחנו כולנו נחיה במערה ונאכל חרובים (לא מתנגד, אבל זה לא יקרה ככל הנראה) אנחנו צריכים לספק בין 100-200 קוט”ש ליום לאדם. התייעלות? כמובן! לכמה נרד? 50? ממש אופטימי לצערי. אבל גם את ה-50 האלה אני רוצה מאנרגיה שלא הורגת. כלומר לא פחם, לא גז טבעי (פליטת גזי החממה שלו עדין גבוה מאוד http://en.wikipedia.org/wiki/Comparisons_of_life-cycle_greenhouse-gas_emissions, משאב מתכלה) ולא גרעין.
לכן צריך לבחור פתרונות שעושים את זה באופן בר קיימא ככל האפשר – כלומר מקור אנרגיה מתחדש, מקור אנרגיה נקי.
אנרגיה סולארית היא כזו. אנרגיית רוח היא כזו. את ההשוואות בין הרג של ציפורים ע”י גורמים שונים לעומת טורבינות רוח אני שם פה כי זה ריכוז של מידע. אני מתכנן לתקן את הדף (האמת שעבדתי על זה אתמול, אסיים מחר אני מניח) ולהדגיש את המחקר של Sovacool – שמופיע פה בדף, אך לא בהדגשה. ההשוואה היא חשובה בשביל לשים דברים בפרופורציה, אך באמת, כפי שאתה אומר (ואני כותב גם כן) היא סוביקטיבית וקשורה למקום ולזמן בו היא נעשתה.
מה ש-Sovacool עושה פה לעומת זאת (http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0301421509001074) זה משווה מוות של ציפורים מטורבינות רוח לעומת מוות של ציפורים משריפת פחם או ייצור חשמל מגרעין. כל זה עבור אותה כמות של אנרגיה מיוצרת. מיותר לומר – שלגרעין ופחם חסרונות אחרים מלבד הרג ציפורים.
זוהי ההשוואה הדרושה, והוא מראה יחס של 1:20 – בעיקר בגלל שינוי אקלים והמוות שהוא יגרום לציפורים כמו לבני אדם.
יש מאמר תגובה שנכתב לו, ומאמר שהוא כתב חזרה (אפשר למצוא דרך הקישור של המאמר ששמתי, אך אני אכניס קישורים ספציפיים לדף שאני מעדכן מחר), המספרים האלה הם גסים אך הם ככל הנראה נכונים. ושוב אני מזכיר – זה ציפורים. יש עוד טרגדיות משריפת פחם וכו’ שמכומתות באופן אחר.
אני חושב שאנחנו צריכים להבין קודם כל, שהתייעלות אנרגטית ותרבות הצריכה צריכים לחטוף מכות, אבל זה לא מספיק! אני מזמין אותך לקרוא את הספר הזה של David MacKay FRS: Sustainable Energy – without the hot air (http://www.withouthotair.com/) שמעביר את המסר – גם אחרי שנחתוך באופן גס נצתרך לייצר את החשמל איךשהוא. זה לא או/או – זה גם וגם!
ואני משוכנע, לאחר שקראתי רבות, שאנרגיית הרוח – גם בישראל – היא חיונית לכך. לא יהיו פה גיגהוואטים של טורבינות רוח, אך מאות מגאוואטים, שימוקמו תוך התחשבות בנתיבי הציפורים בשיתוף הצפרים יהיו חלק מהאנרגיה הנקיה בישראל, יספקו מספר אחוזים משמעותי מהחשמל באופן שיקטין מוות מזיהום אוויר ויקטין פליטת גזי חממה, כל זאת במקביל להתייעלות אנרגטית. (לגבי תרבות הצריכה – הלואי שהייתי אופטימי כפי שהייתי פעם, אך אנחנו כולנו נמשיך להטיף לזריקתה לפח המחזור…).
26.12.17 – תודה רבה על הדברים, ועל הפוסט היקר הזה.
יעזור לנו בגיבוש עמדת מגמה ירוקה בתחום האנרגיה לשנת 2018
יהי זכרך ברוך