הטוסטוס החשמלי הראשון שלי – 1300 ק”מ and counting

טוב. אתמול הגעתי למצוות כפול מאה. 1300 ק”מ על הטוסטוסון החשמלי של EcoMotors , ה-EVT.

נסיעה ממוצעת שלי היא מפינת הרחובות בוגרשוב ובן יהודה בתל אביב, עד בני ברק (7 ק”מ) או עד גבעת שמואל (13 ק”מ). את הנסיעות האלה אני בדרך כלל עושה עם רוכבת נוספת. לעיתים גם משולש בוגרשוב-רמת שרון – גבעת שמואל – בוגרשוב (30 ק”מ). יצא לי לבדוק את גבולות הכלי מספר פעמים, למשל אתמול – בוגרשוב –> רחובות – 48 ק”מ – מתוכם 30 נעשו ב-55 קמ”ש, בקטעים של בערך 4 ק”מ בין רמזורים, והשאר במצב economy בתוך העיר (מניסיוני – 40 קמ”ש בעיר בדרך כלל אומר שאתה מזנק ברמזור, כולם עוקפים אותך אט אט, ואתה פוגש אותם שוב ברמזור הבא…) .
מה אפשר לומר אחרי 1300 ק”מ? הטוסטוס שקט ונעים לרכיבה, זקוק למתלים טובים יותר, ויותר מקום רגליים לנוסע מאחור. בלמים מצוינים, האצה סבירה במצב power, ולהתנהגות של מצב economy, שנותנת מעט השהייה בזינוק, צריך להתרגל (אך זה קורה די מהר). לא ראיתי תחנת דלק פעם אחת – ואני לא ממש מתגעגע… כלי ירוק וחסכוני – בכיס, ובזיהום.

כן, כפי שצוין בכתבה האחרונה רכבים חשמליים נותנים פתרון חלקי בלבד. פתרון המתאים רק ל-66% מהאוכלוסיה.
כן, למרות הטווח הקצר – שזו הבעיה העיקרית של רכבים חשמליים, לא המהירות – כי ביננו, בעיר – לא ממש צריך Suzuki R750 – שני שליש מהנסיעות היומיות בישראל מתבצעות למרחק של פחות מ-20 ק”מ. הלוך חזור על טעינה אחת ב-50 קמ”ש עם ה-EVT בלי בעיה. אופנים, או אופניים חשמליים (גריניבייק) יעשו את העבודה אפילו יותר בזול (בלי ביטוחים וכו’) למי שנוסע 15 ק”מ ומטה לעבודה.

איך אני מסתדר עם ההטענה ביום יום? מצחיק, שאנשים מעקמים את האף סביב זמן ההטענה של מצברים. זה הרי לא כאילו אני נתקע באמצע נסיעה עם מצבר ריק ואומר “טוב, יש לי 6 שעות להרוג, חבל שלא הבאתי ספריה”. כמו כל הגישה התרבותית-צרכנית שלנו, גם כאן דרושה קונספציה חדשה – תכנון. כן, למרות ההרגשה הספונטנית שמיכל דלק מלא נותן, כאילו אפשר עכשיו לסוע גם לאילת בכל רגע, אם רק רוצים, מבט קצר על הלו”ז שלנו, ועל החודש האחרון, יגלה שזו לא ההתנהלות היום יומית של רובנו. לא. יותר כמו בית-עבודה-ביתספר-בית-מינימרקט-בית. בשביל זה, כל הנדרש, הוא לחבר את האופנוע לשטקר בכל חזרה הביתה, ולנתק אותו לפני כל יציאה. כן – משהו כמו פלאפון גדול. לא בדיוק פגיעה בסדר היומי. אצלי – הכבל עולה מעלה מעלה לדירתי בקומה השניה.

 

זהו. מתי הטיפול הבא (הראשון)? בק”מ ה-6000.

About חנן

טיסנאי (חופשיים) שעשה הסבה תחביבית לטורבינות רוח קטנות אחרי הצבא (2001). בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון (2006), ומכון ויצמן (Msc אנרגיה סולארית וארוסולים 2010), עוסק ועסק בתחום אנרגיית הרוח (בונה טורבינות רוח מ-2001) , אנרגיה סולארית (PV ותרמית), אופניים חשמליים (עוסק בתחום מ-2005) ואנרגיות מתחדשות בכלל. נכון ל-2011 - עושה דוקטורט בטכניון, בנושא "מיקום אופטימאלי של טורבינות רוח באזור הררי".
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

3 Responses to הטוסטוס החשמלי הראשון שלי – 1300 ק”מ and counting

  1. אודי says:

    מתי נראה דו-גלגליים בעלי יכולת טעינה בזמן הבלימה (כמו ברכבים ההיברידים)? יש לי תחושה שזה יוכל להעריך את טווח הנסיעה בהרבה.

  2. חנן says:

    כן, זה יכול להוסיף. המספרים שאני מכיר זה תוספת טווח של עד 10-15%, תלוי במשטר הרכיבה.
    ה-Vectrix שיואל “חם עליו” מחזיק ביכלת הזאת דרך אגב.
    http://www.vectrix.com/portal/

  3. יואל says:

    לדעתי היציבות של הטוסטוס החשמלי שלך לא מדהימה (וזה אחרי כמה סיבובים מאוד קצרים עליו)
    בסיבוב יש תחושה של אני-עוד-רגע-מפיל-אותך-יא-מאניק. כולי תקווה שכלים יותר רציניים כמו אותו הוקטריקס (שאני אמור גם לקחת לנסיעת מבחן ברגע שיגיע) ישנו את דעתי על כלים חשמליים

    ובינתיים, עוד קצת חדשות עליו (בשפת הקודש)
    כתבה מחמיאה מפול גז:
    http://www.fullgaz.co.il/archive/feb-06/news/fg20577-vectrix-scooter.php

    וקטריקס עם תאי דלק – טווח של עד 250 ק”מ
    http://www.fullgaz.co.il/archive/aug-07/news/fg34217-vectrix-fuel-cell.php

    http://www.motobike.co.il/motobike/news/news.asp?id=5023
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3330528,00.html

Leave a Reply

Your email address will not be published.