התנדבות בטיול – אקוטוריזם – האופציה הרוחנית

האפשרויות לאקוטוריזם מתרחבות להם משנה לשנה, ואין ארץ בעולם היום, שאי אפשר למצוא בה אפשרות לתיירות אקולוגית כזו או אחרת. אם זה חברת טיולים מופעלת ע”י הקהילה ודואגת לשמור על השמורה, בית הארחה שהכנסותיו משמשות את הקהילה, או עבודה בשמורת קופים בסכנת הכחדה. הרעיון תופס כי הוא נכון. מההיבט הסביבתי, הנופים של מדינות עולם שלישי נהרסים בגלל לחץ כלכלי. ביערות גשם למשל, על עץ אופיני גדול מימדים אפשר לקבל אלפי דולרים בעולם המערבי. מתוך זה, מספיק מתגלגל אל החקלאי העני, הגר למרגלות/בתוך יער הגשם, כדי להצדיק את הכריתה שלו. אקוטוריזם היא אחת הדרכים היעילות ביותר להלחם בתופעה הזו, ע”י שינוי המשוואה – במקום שיהיה כלכלי לכפריים לחתוך את העצים, תיירות אקולוגית הופכת את שימור העצים למקור ההכנסה. שימור העצים, שימור המגוון הביולוגי המרהיב והססגוני, המושך תיירים ואיתם את מקור ההכנסה החדש של הכפר, שמעתה לא רק של יכרות את העצים – אלא גם ילחם בכורתי העצים! אני נחשפתי לראשונה לעולם הזה כשנסעתי להתנדב בייעור מחדש ביער גשם באקוודור דרך ארגון Jatun Sacha לפני 9 שנים, עליו אני ממליץ בחם (עליו ועל foundation human nature אצלהם התנדבתי גם כן באותו טיול). אבל המאמר הזה נכתב בעודי מסיים תקופת התנדבות בפרו, בארגון ששייך להגדרה של אקו-טוריזם בדרך עקיפה. אני מתנדב עם אשתי (יערה) ב-Volunteer WindAid, ארגון שבונה טורבינת רוח לייצור חשמל עם עוד מתנדבים מרחבי העולם, טורבינה הממומנת בכספי ההתנדבות, המותקנת אח”כ בקהילה ענייה המנותקת מהרשת בפרו, והחשמל שהמערכת טורבינת רוח – מצברים תייצר, תשמש להפעלת בית ספר קהילתי בשעות הערב ותאפשר חינוך רחב יותר, ואף חינוך למבוגרים בקהילה. אקו בטוח יש פה, אבל טוריזם נכנס מהדלת האחורית – פשוט מכיוון שהמתנדבים הם כולם תיירים במדינה. אל הפרויקט הזה אני לא הגעתי במקרה,אלא מכיוון שאני בונה טורבינות רוח לייצור חשמל כתחביב כבר זמן רב, על פי תוכניות שעל בסיסם גם טורבינה זו נבנתה. Volunteer WindAid הם אף לא הארגון היחידי שמקים מערכות לייצור חשמל נקי בקהילות מנותקות מהרשת, כאקט הומניטרי. אתם יכולים למצוא רשימה של ארגונים נוספים פה, ובנוסף יש את blue energy שהם יותר יקרים, ודורשים תקופת התנדבות ארוכה (שנה) וידע רחב יותר בספרדית, אך כבר מבוססים ובעלי ידע מקצועי אותו הם מעבירים למתנדבים ולקהילות בניקראגואה היכן שהם ממוקמים. אני לא מכיר אף אחד אחר מהרשימה הנ”ל חוץ משני אלו, ולמעשה לפה הגעתי בעיקר כי אשתי כבר הייתה באפריקה (ואני הייתי לפני 9 שנים חודשיים באותו יער גשם באקוודור עם Jatun Sacha, אז אני לא יכול ממש להגיד שטיילתי בדרום אמריקה קודם… אבל אל דאגה – הפעם גם טיילתי בנוסף להתנדבות! יערה דאגה לזה) אז דרום אמריקה משך אותה יותר.

פרטי תוכנית ההתנדבות: www.windaid.org כל קבוצה מתנדבת במשך 5 שבועות ( הקורס הבא – מתחיל ב-23.8 ), כשבית המלאכה נמצא בטרוחיו (Trujillo) פרו. עלות ההתנדבות 1100$ , כשחצי לערך הולך על עלות הטורבינה, והחצי השני על עלויות המחייה, עלויות הנסיעה אל הקהילה (לא שעה נסיעה בדרך כלל) והשהייה שם. המתנדבים עובדים במשך 3-4 השבועות הראשונים על הטורבינה, לומדים איך בונים טורבינת רוח, יציקת להבים מסיבי פחמן ופיברגלס, הכנת גנרטור, ריתוך שלדה, ולומדים את עקרונות ייצור החשמל מהרוח, ובשבוע האחרון נוסעים אל הקהילה ומתקינים את הטורבינה. סופי השבוע חופשיים. טרוחיו עצמה – היא העיר השלישית בגודלה בפרו, אך לא מתוירת הרבה. הרוב עוברים פה בדרך דרומה (ללימה) או צפונה (מלימה) או עוקפים אותה לגמרי. תמצאו פרטים עליה בגרינגו, אך אני יכול להעיר שלמרות ה-reputation הרע שלה באשר לפשיעה, לימה הרבה יותר גרועה. ובית המתנדבים נמצא באזור בטוח בעיר. את הקהילות Volunteer WindAid מאתרים לפני כל קורס. הקהילה שבה אנחנו הראשונה אותרה דרך קשרים שיצרנו עם ארגונים לא ממשלתיים (NGO) מקומיים, ואני יערה וג’ימס נסענו אליה ודברנו עם הקהילה, ונציגיה, כדי לוודא את הצורך, את ההתאמה של המקום (got wind?) ולהסביר על הטורבינה ומה זה אומר לחיות עם מערכת ייצור אנרגיה מהרוח. כל פרויקט קהילתי הוא מערכת יחסים ארוכת טווח, וחשוב מאוד שהקהילה תשקיע בפרויקט (הם חפרו ויצקו את היסודות למגדל למשל) כדי שהיא תתייחס אליו כחלק ממנה, ולא תזניח אותו כמו מתנה חסרת ערך, כפי שעלול לקרות. Volunteer WindAid מתכוונים לשמור על קשר עם הקהילות בהם יותקנו טורבינות רוח דרך NGO’s מקומיים.
לרשימה מלאה של ארגוני התנדבות הבונים טורבינות רוח במדינות עולם שלישי.

אז למה להתנדב ב-Volunteer WindAid? אם אני אתן את התשובות של חברי הקבוצה הראשונה פה (רובם ככולם סטודנטים להנדסה, או מהנדסים צעירים – אבל זה לא דרישה של התוכנית) אז זה שילוב של הרצון ללמוד על אנרגיית רוח ולעשות משהו חיובי, תוך כדי לימוד/הכרת תרבות וארץ חדשה. שילוב אקוטוריזם בתוך הטוריזם שלכם יתן לכם מימד חדש על איפה שלא יהיה שטיולכם לקח אותכם. בשבילי זוהי פעם שניה בדרום אמריקה, כשהראשונה כללה אך ורק אקוטוריזם. בפעם הזו נכנסתי מיד להתנדבות, לעזור לג’יימס – המנהל של Volunteer WindAid להכין את התכנית, ואחרי חודשיים יצאתי לסיבוב של חודש וקצת בפרו-בוליביה-צילה (בקטנה)-פרו. ההכרות שלי עם התרבות והשפה, שנבעו מההתנדבות בטרוחיו עם Volunteer WindAid וגם מההתנדבות שלי יערה עם מרכז קהילתי בשכונה הכי עניה בטרוחיו, שינו מאוד את האופן שבו בלעתי כל חוויה וחוויה. לא שאני יכול להשוות זאת למצב אחר שחוויתי, אני הרי כבר מכור ל”אקוטוריזם”… אבל אני חושב שהתנדבות או מגורים במקום אחד למשך זמן מה, אפילו כמה שבועות, ישנו מאוד את החוויה שלכם, וישאירו חותם חיובי במקום.