Author Archives: יערה

המטיילים הישראלים מסתובבים להם בלימה, באוטובוסים בבתי הקפה במסעדות וגונבים IPHONE מתיקים של אנשים. אה לא, הם רק קונים מכשירים גנובים. את הטיול שלנו סיימנו בלימה בהוסטל טיילים בשם לוקי. שם ניתן לראות המון מטיילים ישראלים מסתובבים להם עם IPHONE … Continue reading →

שמנו לב שלא הכנסנו אף פעם פרטים על הנפשות הפועלות פה ב-windaid בפרו היכן שאנו מתנדבים. אז הנה. ולפני הצגת הנפשות הפועלות בחיינו הקדמה קצרה על Windaid.com ו-Windaid.org: Windaid הוקמה ע”י מייקל  כארגון שבונה ומתקין טורבינות רוח בקהילות מנותקת מהרשת … Continue reading →

עוד ילדה הצטרפה לכיתה שלי. מה שנראה בפעם בהתחלה חזרה על הריטואל של הוצאת ילדה ממסגרת החינוך הרגילה לטובת המורה הלבנה התברר כסיפור הרבה יותר מסובך. אז קוראים לה לאורה והיא בת 12. היא לא יודעת לכתוב את השם שלה. … Continue reading →

ביוזמתו של בארט החלטנו לפתוח כיתה מאולתרת לחמישה ילדים שלא הולכים לביה”ס כי אין להורים שלהם כסף ובעיקר מודעות [מחיר לשנת לימודים 50 סול כ- 60 ש”ח]. אנחנו נפגשים כל יום לשלוש שעות מתשע בבוקר עד שתים  עשרה. משחקים, לימודי … Continue reading →

בארט וסינתה גרים בפרו כשנתיים וחצי (במקור מארה”ב), עובדים עם השכבה העניה של פרו  מטעם הכנסייה הקתולית.  הם חיים יחד עם שני הבנים שלהם בשכונת אל פורביניר בטרוחיו. אל פורבניר זוהי השכונה הממוקמת בפאתי העיר לשם מגיעים המהגרים מההרים שמגיעים לעיר … Continue reading →

החיים נכנסים לשיגרה שלהם. במהלך היום אנחנו במשרדי הארגון שזה בעצם הסלון בבית של מייקל וקורינה. היום פה מתחיל מאוחר יחסית, תשע עשר. ארוחת צהריים אנחנו אוכלים עם המשפחה. ממשיכים לעבוד עד אחר הצוהריים המאוחרות. לעובדים פה יש סיאסטה בין … Continue reading →

כיון שאין לי כונה כל פעם להלאות בהסברים על הנפשות הפועלות בארגון  להלן מוגש הסבר קצר – לגזור ולשמור . הארגון עצמו נמצא בתוך הבית של מייקל, אמריקאי (ממש  אבל ממש גבוה) הנשוי לקורניה הפרואנית. לכל אחד מהן ילד/ילדה מנישואים … Continue reading →

[יערה] אוטובוס לילה לטרוחיו. דוקא רצינו אוטובוס צוהריים כדי לראות את הדרך אבל לא היו מקומות. לקחנו כרטיסים VIP , כורסא נוחה, ארוחת ערב כמו במטוס, סרט הוראות בטיחות , כמו במטוס (רק שפה צריך לחגור חגורות בטיחות כל הנסיעה). … Continue reading →

יום ראשון יום נסיעה ארוכה מהכנרת לפרדס חנה. לאחר שניתחנו את כל האפשרות לנסוע לעפולה (המטרה למצוא דרך בלי עליות מטורפות) הוחלט חזרה בדרך שבאנו לבית שאן ומשם לנסוע לעפולה. הפעם קמנו בלילה ויחד עם אור ראשון יצאנו לדרכינו. אני … Continue reading →

יום ראשון לאחר ההספק הנאה של אתמול (בהתחשב בעובדה שיום הרכיבה החל בשעות אחר הצוהריים המאוחרות) החלטנו באותו יום לרכב עד ים המלח. לאחר הפסקה קצרה בתחילת דרך הבשמים והפסקה ארוכה יותר בפארק ספיר (שהיה חביב, לא יותר מזה) המשכנו … Continue reading →